חוסר איזון בין עומס ואחריות ובין תגמול ו"מרווחי נשימה"

אני פסיכולוגית קלינית שנמצאת כשש שנים לאחר סיום התמחות ועובדת במסגרת מרפאה לבריאות הנםש מזה מספר שנים.
בחוייתי, הסיבה המרכזית לשחיקה היא חוסר איזון בין ריבוי של מקרים קשים ומורכבים עליהם שי לתת מענה ובין המשאבים הקיימים בפועל. חסרה מאוד אפשרות לקבלת הדרכה מקצועית במסגרת העבודה, וכמו-כן חסרים המשאבים הנדרשים בכדי לתת מענה אינטנסיבי יותר למטופלים הזקוקים לכך. מאז הרפורמה, עקב תת התקינה והקשיים התקציביים, מופעל לחץ תמידי על הפסיכולוגים לקצר טיפולים, גם כאשר מדובר במקרים מורכבים ביותר, אין אםשרות לתת למטופל הזקוק לכך טיפול אינטנסיבי של יותר מפעם בשבוע ומאוד חסרים "מרווחי נשימה" עבור הפסיכולוגים הרואים מטופלים מורכבים אחד אחרי השני.
כמובן שישי גם את נושא השכר אשר אינו עומד בהלימה כלל עם מספר שנות ההשכלה וההשקעה המרובה בהכשרה והמצריך עומס עבודה שאינו מאפשר לשמור על איזון נכון.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)

Vote

0
הצבע\י לתשובה

תגובות

תגובות

אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
משתתף/ת אנונימי/ת's picture

Vote

0
הצבע\י לתשובה
0הצבעות
83
צפיות
1
תגובות
1
חברים