Ideas

אפשרות לבצע את ההתמחות במחלקה פתוחה ופחות זמן במחלקה סגורה במיוחד לכאלו המוכוונים יותר לקהילה.

אנונימית..'s picture
נוצר ע"י
22.07.20
36
0
0
הצבע\י לתשובה

כרגע בתור סטודנט החוויה היא שהפסיכיאטריה נתפסת כמנותקת משאר עולם הרפואה. כמובן שיש לכך השפעה גם על הסטיגמה ביחס למקצוע, הן הציבורית והן בתוך עולם הרפואה.

הניתוק האמור בא לידי ביטוי במגוון אופנים:
הפרקטיקה- יש שימוש מצומצם בכלים ממקצועות אחרים ברפואה כגון בדיקה גופנית שאיננה חלק אינטגרלי מהסטינג הטיפולי.

התפיסה והטרמינולוגיה- חלוקת מחלות או מצבים שונים ל"פסיכיאטריים" מול "אורגניים/General medical conditions".

טוביה ונגרובר's picture
נוצר ע"י
22.07.20
63
0
1
הצבע\י לתשובה

כסטודנט לרפואה אני שם לב שלא מדברים איתנו לעולם על המנהלות שסביב המקצוע בו אנו עוברים סבב. חשוב מאוד לדבר על רפואה ולבחור התמחות בהתאם לעניין אישי, אך אי אפשר להזניח את העובדה שהייתי רוצה לדעת לאן אני נכנס ואיך יראה העתיד שלי.

איך יראו החיים כמתמחה? ולאחר מכן כמומחה צעיר? האם יהיה לי קשה למצוא תקן בסיום ההתמחות? מה אפשרויות הקידום? מה המקום של מחקר והאם יש תכנית משולבת התמחות-מחקר? מה השכר הממוצע בכל שלב (משום מה תמיד חשים בושה לדבר על זה וזה חסם משמעותי)? מה שעות העבודה כמומחה צעיר/בכיר? האם קשה למצוא fellow בחו"ל?

אנונימי's picture
נוצר ע"י
22.07.20
70
0
0
הצבע\י לתשובה

לפתוח מסלול יעודי של רופא חוקר להתמחויות בפסיכיאטריה ונוירולוגיה (גם תחום שחסר בו מתמחים). מסלול כזה יכול למשוך סטודנדטים לרפואה עם רקע מחקרי במדעי המח (כאלו שעשו גם מאסטר וPHD). זה אמנם לא פונה לרב המתמחים אבל יש אוכלוסיה של מתמחים טובים שזה יכול למשוך.

avishai's picture
נוצר ע"י
22.07.20
40
0
0
הצבע\י לתשובה

לדעתי מדובר במקצוע שונה באופיו מהתמחויות אחרות ברפואה והוא באיזשהו מקום נמצא בצומת בין רפואה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. כך שכנראה מרבית האנשים שבוחרים ללמוד רפואה זו צומת שזרה להם והם כנראה פחות מכוונים אליה בטח בשנים הראשונות של הלימודים. המקצוע מכיל בתוכו התמודדות עם מצוקה יומיומית של מטופלים ואיפול גם במצבים שאדם לפחות בשלב הראשוני לעיתים לא רוצה להיות מטופל וזה גם אתגר בפני עצמו. מה גם שאין למקצוע את היוקרה שאולי מאפיינת התמחויות אחרות ברפואה.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
13.02.20
45
0
0
הצבע\י לתשובה

1. הוראה מעמיקה- דמויות מרשימות ומלוות את ההתמחות שילמדו ויתנו מנטורינג למתמחים.
2. שילוב במחקר למתעניינים
3. שילוב הוראת פסיכותרפיה בתוך ההתמחות - למעוניינים בהעמקה בתחום
4. באופן פרדוקסלי- העלאת יוקרת התמחות ע"י מבדקי כניסה וראיונות מאתגרים. זה גם יאפשר העלאת איכות המתמחים וידוא של מעבר מבחני שלב א וב וסיום ההתמחות בהצלחה בהמשך ומשיכה של מתמחים נוספים.
5. קבוצת עמיתים טובה - מתמחים ירצו לבוא למקום בו יש כבר מתמחים שמהווים קבוצת עמיתים. במקומות קטנים- יצירה של קבוצות למידה משותפות עם מרכזים סמוכים ליצירת אחווה ומשיכה של מתמחים.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
18.02.20
67
0
1
הצבע\י לתשובה

יותר קל לתחזק הנקה אחרי שהתבססה מלבסס אותה.
הקשיים העיקריים קורים בשבועות הראשונים - ואין מספיק תמיכה. זה מתחיל מחוסר ידע של החשיבות של ההנקה ביממות הראשונות והצורך לצפות ל24 השעות של היממה השניה שבה התינוק/ת "לא יורד מהציצי" וזה לא בגלל שאין חלב. יותר מדי נשים חושבות שאין להן מספיק חלב בשלבים האלה - בין היתר בעידוד צוות תינוקיה - ופוגעות בתהליך ביסוס ההנקה שלהן. גם הכאבים והתמודדות עם אתגרים כמו פציעות וכו' לא מדוברים מספיק ואין מספיק כלים ברורים (חוץ מקבוצות התייעצות בפייסבוק).

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
08.01.20
79
0
0
הצבע\י לתשובה

רוח חדשה נושנה נושבת בתחום הפסיכיאטריה: החלמה, תקווה, כיבוד הצלם אצל כל אדם, הכרה בנפש ובסובייקטיביות של אלה שזקוקים לנו ומחפשים את עזרתנו. הרבה פעמים מבשרי השינוי לא היו אנשי מקצוע אלא דווקא מתמודדים שהשמיעו את כולם ופרסו בפנינו את חזונם. אבל לאחר היסוס, נדמה שהמקצוע מאמץ את השינוי. מרגישים את זה בשינויים במחלקות, בהיערכות בשיקום, הצרכנים נותני שירות, וגם בפריחת הבתים המאזנים בכל הארץ והשפעתם על כלל המערכת.

פסח ליכטנברג's picture
נוצר ע"י
19.02.20
193
0
2
הצבע\י לתשובה

לא פלא שסטודנטים לרפואה לא בוחרים בפסיכיאטריה. הם מתמודדים עם אותן דעות קדומות של כל האנשים, הסטיגמות שפסיכיאטרים נותנים תרופות בכוח וחול'. יש צורך בלבצע לגיטימציה של המקצוע דרך כלי תקשורת, להראות את הפן האנושי של המקצוע.
דר' מזר יוסי
פסיכיאטר

yo mzar's picture
נוצר ע"י
12.02.20
170
0
1
הצבע\י לתשובה

בשנים הפרה קליניות לא נחשפים כמעט בכלל למקצוע, לא לומדים עליו, ונותנים תחושה שהוא לא חלק מלימודי הרפואה.אין ספק שצריך לחשוף את הסטודנטים, לערוך להם קורס מעמיק ורציני על בעיות פסיכיאטריות ודרכי טיפול.
בנוסף, המחלקות עצמן במצב כלכלי קשה, נראות רע ואינן מזמינות. יש לשפר גם את מצבן.
מתחברת לתגובה של אור, ורוצה להוסיף ולהדגיש כי התנסות בתוך העבודה בבתי חולים / מרפאות, חשיפה ממושכת יותר כסטודנטים או כעובדים במהלך הלימודים, בהחלט יכולה למשוך עוד רופאים צעירים לתחום.
התחום לא מוכר ולא מובן, ולא מספיקה חשיפה של 6 שבועות עלמנת להבין מהי רפואה פזיכיאטרית.

תניה ונדרניט's picture
נוצר ע"י
11.02.20
169
1
1
הצבע\י לתשובה

Pages

לפתוח מסלול יעודי של רופא חוקר להתמחויות בפסיכיאטריה ונוירולוגיה (גם תחום שחסר בו מתמחים). מסלול כזה יכול למשוך סטודנדטים לרפואה עם רקע מחקרי במדעי המח (כאלו שעשו גם מאסטר וPHD). זה אמנם לא פונה לרב המתמחים אבל יש אוכלוסיה של מתמחים טובים שזה יכול למשוך.

avishai's picture
נוצר ע"י
22.07.20
40
0
0
הצבע\י לתשובה

די ברור ש פסיכיאטרים לא מתעסקים ברפואה פרופר. יש להם מספר די מוגבל של תרופות והעיסוק הרפואי כפי שנלמד בבתי הספר לרפואה אינו דומה כלל. לכן לדעתי אם יפתחו מסלולים ייעודיים לפסיכיאטריה, בדומה לרפואת שיניים, כמות הפסיכיאטרים תגדל, בדומה לפסיכולוגיה שהביקוש רק על ההיצע. הרבה מהסטודנטים שלמדו 7 שנים+ סטאז לא רוצים לוותר על ה"רפואה" אחרי שלמדו כל כך הרבה שנים, ומין הסתם גם לא הלכו ללימודים לשם כך. מי שמתעניין בבריאות הנפש לרוב יפנה למקצועות הפסיכולוגיה השונים.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
22.07.20
24
0
0
הצבע\י לתשובה

האבחנות בפסיכיאטריה מאוד סובייקטיביות ומשיקות זו לזו, יתרה מזאת על פי הפרדיגמה בפסיכיאטריה של המבוגר - הן פרמננטיות.
לקיחת האחריות ממטופלות על יכולתן להשפיע על תחושותיהן באמצעות ההרתמות לטיפול- יוצרת דיכוי וזה מנוגד לתפיסת העולם של ריפוי או רפואה . קודם כל אל תזיק...

ייתכן שעיסוק בנפש לרופאות ורופאים צריך לבוא אחרי התנסות ממושכת באספקטים אחרים ברפואה. ובאשר לקו הדק בין הפלילי והפסיכוטי - דרושות רופאות שהן גם משפטניות לדעתי.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
22.07.20
22
0
0
הצבע\י לתשובה

עבורי כסטודנטית המתעניינת בהתמחות בפסיכיאטריה, אפשרות לסטאז׳ ישיר הייתה מחזקת מאד את הבחירה.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
22.07.20
23
0
0
הצבע\י לתשובה

רוח חדשה נושנה נושבת בתחום הפסיכיאטריה: החלמה, תקווה, כיבוד הצלם אצל כל אדם, הכרה בנפש ובסובייקטיביות של אלה שזקוקים לנו ומחפשים את עזרתנו. הרבה פעמים מבשרי השינוי לא היו אנשי מקצוע אלא דווקא מתמודדים שהשמיעו את כולם ופרסו בפנינו את חזונם. אבל לאחר היסוס, נדמה שהמקצוע מאמץ את השינוי. מרגישים את זה בשינויים במחלקות, בהיערכות בשיקום, הצרכנים נותני שירות, וגם בפריחת הבתים המאזנים בכל הארץ והשפעתם על כלל המערכת.

פסח ליכטנברג's picture
נוצר ע"י
19.02.20
193
0
2
הצבע\י לתשובה

1. הוראה מעמיקה- דמויות מרשימות ומלוות את ההתמחות שילמדו ויתנו מנטורינג למתמחים.
2. שילוב במחקר למתעניינים
3. שילוב הוראת פסיכותרפיה בתוך ההתמחות - למעוניינים בהעמקה בתחום
4. באופן פרדוקסלי- העלאת יוקרת התמחות ע"י מבדקי כניסה וראיונות מאתגרים. זה גם יאפשר העלאת איכות המתמחים וידוא של מעבר מבחני שלב א וב וסיום ההתמחות בהצלחה בהמשך ומשיכה של מתמחים נוספים.
5. קבוצת עמיתים טובה - מתמחים ירצו לבוא למקום בו יש כבר מתמחים שמהווים קבוצת עמיתים. במקומות קטנים- יצירה של קבוצות למידה משותפות עם מרכזים סמוכים ליצירת אחווה ומשיכה של מתמחים.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
18.02.20
67
0
1
הצבע\י לתשובה

לדעתי מדובר במקצוע שונה באופיו מהתמחויות אחרות ברפואה והוא באיזשהו מקום נמצא בצומת בין רפואה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. כך שכנראה מרבית האנשים שבוחרים ללמוד רפואה זו צומת שזרה להם והם כנראה פחות מכוונים אליה בטח בשנים הראשונות של הלימודים. המקצוע מכיל בתוכו התמודדות עם מצוקה יומיומית של מטופלים ואיפול גם במצבים שאדם לפחות בשלב הראשוני לעיתים לא רוצה להיות מטופל וזה גם אתגר בפני עצמו. מה גם שאין למקצוע את היוקרה שאולי מאפיינת התמחויות אחרות ברפואה.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
13.02.20
45
0
0
הצבע\י לתשובה

לא פלא שסטודנטים לרפואה לא בוחרים בפסיכיאטריה. הם מתמודדים עם אותן דעות קדומות של כל האנשים, הסטיגמות שפסיכיאטרים נותנים תרופות בכוח וחול'. יש צורך בלבצע לגיטימציה של המקצוע דרך כלי תקשורת, להראות את הפן האנושי של המקצוע.
דר' מזר יוסי
פסיכיאטר

yo mzar's picture
נוצר ע"י
12.02.20
170
0
1
הצבע\י לתשובה

בשנים הפרה קליניות לא נחשפים כמעט בכלל למקצוע, לא לומדים עליו, ונותנים תחושה שהוא לא חלק מלימודי הרפואה.אין ספק שצריך לחשוף את הסטודנטים, לערוך להם קורס מעמיק ורציני על בעיות פסיכיאטריות ודרכי טיפול.
בנוסף, המחלקות עצמן במצב כלכלי קשה, נראות רע ואינן מזמינות. יש לשפר גם את מצבן.
מתחברת לתגובה של אור, ורוצה להוסיף ולהדגיש כי התנסות בתוך העבודה בבתי חולים / מרפאות, חשיפה ממושכת יותר כסטודנטים או כעובדים במהלך הלימודים, בהחלט יכולה למשוך עוד רופאים צעירים לתחום.
התחום לא מוכר ולא מובן, ולא מספיקה חשיפה של 6 שבועות עלמנת להבין מהי רפואה פזיכיאטרית.

תניה ונדרניט's picture
נוצר ע"י
11.02.20
169
1
1
הצבע\י לתשובה
ש

שיפור תנאי האישפוז בבתי החולים מספר המיטות. תחזוקת המבנים והמחלקות והנגשת טיפול ביתי לחולים יאפשרו התמחות בתנאים אנושיים הן למטופלים והן למתמחים והרופאים במחלקות.
שיפור התדמית חשוב. כך דיש כם לחשוף סטודנטים לרפואה פסיכיאטרית מתקדמת וליישמה בארץ

Ronnie Abbo's picture
נוצר ע"י
09.02.20
99
0
1
הצבע\י לתשובה

Pages

הארכת חופשת הלידה לפחות לחצי שנה תעזור מאוד לאם מניקה. המורכבות הכי גדולה שאני מתמודדת איתה, היא איך אצליח להמשיך להניק בעת החזרה לעבודה. מרדף בלתי פוסק אחרי חדרים ריקים, דלתות נעולות... זה סיוט! ומהרגע שהתינוק שלי נולד אני מודאגת מאיך אצליח להמשיך להניק תינוק קטן כל כך עם החזרה לעבודה. בנוסף, מתן לגיטימציה לאימהות שמניקות בציבור, ולעזור במניעת התופעה החברתית שאין להנקה מקום בחברה שלנו.

Oorti Oren's picture
נוצר ע"י
07.01.20
140
1
4
הצבע\י לתשובה

לדעתי, חשוב לספק לקלינאיות עזרה רגשית. אנחנו מתמודדות עם מטופלים ומשפחות עם מורכבות רגשית גדולה ונמצאות "לבד במערכה". לדעתי משרד הבריאות צריך לחייב בהדרכה רגשית, כפי שמחייבים את המטפלים הרגשיים.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
02.07.19
174
0
4
הצבע\י לתשובה

בית המרקחת צריך להעסיק את בעלי התפקידים הבאים:
1. מנהל לוגיסטי של בית המרקחת שאחראי לניהול הרוקחים והטכנאים ולא חייב שיהיה רוקח
2. רוקחים,עוזרי רוקחים (בבתי מרקחת גדולים)
3. טכנאים ביחס של 1:1 לרוקחים בבתי מרקחת גדולים ופעילים ולעיתים גם יחס של 2 טכנאים על רוקח.
הטכנאים (פרחים) חייבים לעבור הכשרה מסודרת ומכוונת להגדרת תפקידם:ליקוט תרופות, הקלדתן במחשב, גבית תשלום מהלקוח, קבלת סחורה וסידורה במדפים, בדיקת פגי תוקף, מילוי מדפים ומגירות לפי סדרי עדיפות ורשימות של תרופות עם גלגול גדול.

איל צור's picture
נוצר ע"י
17.07.19
130
1
4
הצבע\י לתשובה

בריכה ציבורית מסובסדת. לעודד ספורט. עולה המון ללכת משפחה לבריכה בארץ

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
05.09.19
110
0
4
הצבע\י לתשובה

הימים הראשונים לאחר לידה הם קריטיים להתבססות ההנקה בטווח הארוך. מניסיוני המון אמהות שרוצות להניק באופן בלעדי נופלות בין הכסאות בין נשות המקצוע השונות שמטפלות בהן ובתינוקן ומתחילות להוסיף תמ"ל שלא לצורך. חשוב שיצאו מבית החולים כשהן מניקות באופן בלעדי ועם תכנית מסודרת שהותאמה להם אישית ע"י יועצת הנקה. לכן צריך בכל משמרת (בוקר-ערב-לילה) 7 ימים בשבוע יועצת הנקה שפנויה רק לזה במהלך המשמרת.

גלי קמחי's picture
נוצר ע"י
12.01.20
118
0
4
הצבע\י לתשובה

עצים ובמיוחד עצי פרי שיהיה נחמד גם לטעום...וגם כמה שיותר ירוק בעיניים יעשה לכולם טוב וישדרג את המרחב הציבורי בכמה רמות. ואחד הדברים החשובים לבריאות הציבור זה שמשרד הבריאות יעודד חקלאים להפסיק להרעיל את הציבור בריסוסים ולעודד חקלאות האורגנית כי מגיע לכולנו אוכל בריא ולא רק לעשירים.

אור .א's picture
נוצר ע"י
23.09.19
141
0
4
הצבע\י לתשובה

בעידן הדיגטל ענף הרוקחות עדיין נמצא באיזה שהוא מקום ממש ממש בסוף , חובת רישומים מוגזמת ומיותרת בזמן שישנם כילים דגטלים שיכולים לסייע באותה מידה ועוד עם פחות סיכונים ... אותם כילים נמצאים בהתי המרקחת ובכל זאת נדרש תיעוד נוסף.
המרשמים היום דיגטליים מה שמפחית מאוד אפשרות של זיוף ושימוש לרעה בתרופות אך משום מה חובת רישום נוסף וניהול שימוש לרעה עדיין נדרש מהרוקח הקהילתי על חשון מתן ייעוץ ושירות ללקוח .
עידן האינרנט חושף אותנו הרוקחים להמון המון מידע ועדכונים בין היתר הדרכות והרצאות און ליין לרוקחים והחובה בהחזקת ספרות לא רלוונטית מיותרת ומעמיסה עוד יותר על הרוקחים .

hiba yousef-khoury's picture
נוצר ע"י
15.07.19
127
1
4
הצבע\י לתשובה

כאחת שחלמה להניק ותמיד חשבתי על זה כדבר הכי טיבעי בעולם אחרי בערך שבועיים מהלידה של הנקה מלאה שבה התינוק לא עלה במשקל קיבלתי תגובות מאחות בטיפת חלב ורופאים שאין לי מספיק חלב חבל על המאמץ ולוותר מפה לשם הגיע מצב ששאבתי בלעדית כדי שיאכל רק חלב אם וכן יעלה במשקל. כל האחיות ויועצות ההנקה שנמצאות בבתי חולים וטיפות החלב לא מכירות את נושא השאיבה וגורמות לכל כך הרבה נשים לוותר על הזנת התינוק בדבר הכי טוב להם-חלב אם רק מחוסר ידע בנושא!!

Alin Shekel's picture
נוצר ע"י
07.01.20
84
0
4
הצבע\י לתשובה

1) לדעתי יש לשקול מחדש את כל נושא ה- 29 ג', במיוחד בנושא ההתוויות לתרופה. הנושא הוא באחריות הרופאים, אבל עבר איכשהוא לאחריות הרוקחים. בלתי אפשרי לאכוף בבתי המרקחת וניפוק תרופות האם יש או אין צורך ב- 29 ג'. הדבר מהווה בירוקרטיה עצומה לרופאים, הגדלת העומס על הרוקחים, וטירטור בירוקריטי אדיר למטופלים כשהזעם יוצא בסופו של דבר בעיקר על הרוקח. זאת במקרה שהרוקח אכן מבין שהתרופה לא ניתנה להתוויה הרשומה, דבר שלעיתים קשה מאד להבין בבתי המרקחת, וכן בתחומים כמו פסיכאטריה, יש ניואנסים רבים באבחנות.

Zafrir Eckstein's picture
נוצר ע"י
21.07.19
352
4
4
הצבע\י לתשובה

Pages

תגובות

nudelmichal *מסכימה.
19.9.20 12:43
nudelmichal מכימה מאד עם דבריך. התקשורת
19.9.20 12:43
נירית אבירן אני אנדוקרינולוגית במכבי
16.9.20 21:52
עדי שילינג גלזר תודה! תוכלי להרחיב על איך
9.9.20 10:21
Itzhak Zahy Ben-Zion MD מסכים מאוד:יש צורך ליצור
9.8.20 03:00
צבי פישל הפסיכותרפיה היא חלק משמעותי
2.8.20 17:56
צבי פישל מציע לך לעשות אלקטיב במקום
2.8.20 17:51
צבי פישל ממליץ לך לבצע אלקטיב במקום
2.8.20 17:49
Ziva Hod משבר הקורונה הפך הפסיכיאטריה
7.7.20 10:54
שרח ביבאס אחד האתגרים הוא לחזור לעבודה
18.2.20 08:30
שירלי זלאיט- כהן אני מאמינה שכל מטופל מרותק
13.2.20 12:01