Ideas

לאחר שהכנתי רשימה והוספתי עליה מרעיונות הצוות שלנו, קראתי וראיתי שהרבה דברים נכתבו כבר, ובכל זאת ארשום כדי לחזק וכן לחדש.
1- קודם כל חייבים שכר ריאלי. מכיוון שהשכר מאד נמוך, אנשים נאלצים לעבוד בחלקיות משרה ולהתרוצץ בין מקומות כדי להתפרנס, וזו אחרי השקעה גדולה בלימודים והשתלמויות ומחקר. זה מתיש ושוחק בפני עצמו.
2- אפשרויות הקידום מוגבלות. מתח הדרגות קטן מדי, [והתוספת המתקבלת זעומה מדי].
3- ובהמשך - על מנת לשמר רמה גבוהה ולשמור אנשים טובים ומשקיעים, צריך תמריצים.

cahtia adelman's picture
נוצר ע"י
11.07.19
300
0
2
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם כל הנאמר ומרגישה צורך לחדד. התואר הראשון שלנו נחשב בין העמוסים בקרב המקצועות הפארא-רפואיים ובאופן כללי נחשב כתואר עמוס ואינטנסיבי ובכל זאת התחושה החד משמעית היא שאין הלימה בין ההשקעה הנדרשת בדרישות הסף של המקצוע והתואר ובין השכר המשולם בפועל לאחריו. יתרה מכך, בבתי חולים לא מכירים בתואר שני בניהול מערכות בריאות שהינו תואר שני מוערך ומבוקש! איפה יכירו בתואר כזה אם לא במערכת הבריאות הציבורית?

Liraz s's picture
נוצר ע"י
10.07.19
218
0
1
הצבע\י לתשובה

מחזקת את כל מה שנכתב עד כה לגבי השכר, שעות עבודה עמוסות, הקצבת זמן ממש מעטה לכתיבת סיכומים טיפול'סיכומי אבחון ועוד. בייחוד השכר הוא נושא מאוד מאוד כאוב, שכר זעום שאינו פרופורציונאלי למקצועיות, להשקעה ולתמורה שאנו מעניקים.
לי אישית מאוד מפריע שאיני זוכה להכרה בתארים קודמים שלמדתי, תואר ראשון ותואר שני במדעי הרפואה, תארים שכן זכו להכרה במשרד החינוך, וכן קשורים למקצוע שלנו, בייחוד בעבודה בבית חולים.

liat tveria's picture
נוצר ע"י
10.07.19
260
0
2
הצבע\י לתשובה

ראשית כל מצטרפת לקודמותיי בנוגע לשכר שאינו תואם לכמות ההשקעה שלנו הלמידה והתמקצעות הן במהלך התואר והן אחריו בהשתתפות בהשתלמויות מקצועיות. כמו כן, האפשרויות לקידום מקצועי הן מעטות מאוד, שלא לדבר על אפשרות לקידום בשכר שכמעט ואינה קיימת! שנות ותק בקושי מהוות תוספת במשכורת ועל כן ישנה זליגה משמעותית לעבודה במגזר בפרטי.
כמו כן, אין מספיק זמן מוגדר להדרכה מקצועית, בעיקר לקלינאיות בראשית הדרך, מכיוון שרוב הזמן מוקדש לקבל כמה שיותר מטופלים.

Oryah Lavie Kalaora's picture
נוצר ע"י
10.07.19
197
0
1
הצבע\י לתשובה

אתייחס למחלקות השיקום במערכת הבריאות הציבורית. לא אחדש בכך, אבל חסר בתקינה ראויה (מינימלית!) מוביל לעומס עבודה אדיר. כשנלקחת בחשבון העובדה שטיפולים שיקומיים מעמיסים מאוד מבחינה רגשית (לרוב ללא כל תמיכה ריגשית וליווי קבוע), לצד שכר זעום, מובן מדוע מקדם השחיקה הינו גבוה מאוד בסקטור בכלל ובמחלקות השיקום בפרט. היעדר התקינה הנחוצה מוביל גם לצוות מצומצם ובכך ההתמודדות עם כל הנ״ל היא פרטנית. ייתכן אם הייתה נעשית בצוות רחב יותר, הייתה מאפשרת תמיכה עם ״כח משותף״.
בהחלט מומלץ לשקול הדרכה רגשית רוטינית בחלק מן המוסדות/מחלקות.

ענת's picture
נוצר ע"י
10.07.19
252
0
1
הצבע\י לתשובה

לא ייתכן, בעיני, שמקצועות בריאות שאינם עם אוריינטציה של שפה ודיבור אינם נכללים ברשימת התארים המוכרים ע"י משרד הבריאות עבור קלינאיות תקשורת. האם קלינאים שעוסקים באודיולוגיה בלבד ומעוניינים להתקדם מקצועית וגם בשכר- מחוייבים ללמוד תואר שני שאינו עוסק בתחום שלהם? יש להוסיף את המקצועות "בריאות הציבור", וכמובן שאת התואר השני בהפרעות בתקשורת לרשימה זו.

אחר's picture
נוצר ע"י
10.07.19
215
0
1
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם כלל הסיבות ששאר הקלינאיות כתבו. אני חושבת שאם ננסה לסדר בסדר יורד את כלל הסיבות נראה בראש הרשימה את עניין השכר, לאחריו העבודה בתנאי לחץ ועומס תמידי (מבחינתי אכניס פה גם את החוסר בהפסקה מוגדרת בלו"ז הגורמת לי לשבת מול המחשב ולאכול. תמיד), לאחר מכן עלייה איטית בדרגות ואפיקי קידום- אם בכלל.. וכו'. עבורי אלו הסיבות העיקריות.

Gila Balazs's picture
נוצר ע"י
09.07.19
264
0
4
הצבע\י לתשובה

דבר ראשון יש לתת הפסקה מוסדרת בתשלום, שנית לשלם על שעות נוספות אם קיימות, להסדיר את הלו"ז בצורה לא עמוסה ומתישה כך שנוכל להקדיש זמן נאות לכל מטופל (המחסור במכונים וקלינאים לא צריך להיות על גבינו), להכיר במגוון רחב יותר של השכלה ותארים כך שהמשך לימודים יוכר ויתוגמל בהתאם, לתגמל בצורה הגיונית יותר את הקלינאיות במגזר הציבורי כך שיגיעו ויתעניינו יותר קלינאיות ואף ישארו בתחום ולא ינטשו לפרטי.
אם נחוש שמתגמלים ומתחשבים בנו, יותר קלינאיות יעבדו וישארו במגזר הציבורי. כעת התחושה היא שאנחנו רק כלים ואמצעים לקבלת מירב התוצרים ללא התחשבות בנו כאנשים ובעלי מקצוע.

adi's picture
נוצר ע"י
09.07.19
301
0
2
הצבע\י לתשובה

מספר סיבות לשחיקה
1. מה שרואים משם לא רואים מכאן - חוסר התאמה בין מדיניות והמלצות משרד הבריאות לשטח - המלצה למתן החזרים בתחום התפתחות הילד - עודדה בעצם את הסקטור הפרטי במקום לפתח שירות ציבורי - קלינאים שנשארו בסקטור הציבורי מצמצמים משרות או עוזבים וחשים תסכול על תגמול שניתן להשיג בשליש זמן עבודה בסקטור הפרטי
2. כבר נכתב - אבל מרחיבה - לרופאים לדוגמה יש יום השתלמות - לאפשר לאנשים יום /שעות שמיועדים לחשיבה /למידה /פיתוח תוכניות - התחושה היא של ריצה וכיבוי שריפות

י's picture
נוצר ע"י
09.07.19
267
0
2
הצבע\י לתשובה

אני מרגישה שהרבה מזה יושב על שכר והשתלמויות: השכר המשולם לנו אינו הולם את רמת ההשקעה ואת חשיבות המקצוע שלנו.
כמו כן, יש צורך בסיסי והכרחי על מנת להיות קלינאית תקשורת טובה, כל הזמן ללכת להשתלמויות, תואר שני, סדנאות קורסים וכו'. אני מרגישה כמה זה מקדם אותי בעבודה, ואיך אני נעשית טובה יותר. אבל אני ממש מכלה את כספי על מנת להיות טובה.

מעיין חממי's picture
נוצר ע"י
08.07.19
350
0
3
הצבע\י לתשובה

Pages

הסיבה העיקרית לשחיקה בעיני היא העבודה השוטפת שנעשית תחת לחץ זמנים לא הגיוני, במקביל לדרישות מערכת רבות של כתיבת דוחות מפורטים וטופסולוגיה רבה.
טיפולי דיבור/ בדיקות שמיעה נעשים בשרשרת ללא זמן מוגדר וקבוע במערכת לכתיבה, דוחו"ת, בניית מערכים מדוייקים וטיפול רב-מערכתי (שיחה עם גננת, עם רופא מטפל ועוד). בנוסף "גניבת" זמן להפסקת שירותים, אוכל... תחושת העבודה הכללית היא בלחץ נפשי תמידי.
בנוסף, המערכת מאצילה סמכויות ריכוז וניהול תחומי משנה ללא הכרה מערכתית וללא הערכה ראויה.

Hilla Ben-Zikri's picture
נוצר ע"י
03.07.19
244
0
1
הצבע\י לתשובה

מתחברת לכל הנאמר עד כה. בעייני, שלושה דברים משמעותיים אשר עשויים לשפר את תחושת השחיקה הינם : 1. עתודות ניהוליות/ אפיקי קידום במקום העבודה- כפי שכבר נכתב. 2. תארים מתקדמים על חשבון מקום העבודה או לפחות באופן חלקי 3. פיתוח תחום המחקר במקומות העבודה ושילובם בקליניקה היומיומית/ שיתופי פעולה רב מקצועיים בתחום המחקר מתוך הקליניקה ושילובם בקליניקה

Alona Ron's picture
נוצר ע"י
03.07.19
287
0
1
הצבע\י לתשובה

לדעתי, הגורמים רבים ומגוונים. שכר שאינו תוםא את העבודה והדרישות כמו גם תחושת עבודה בלחץ תמידי. תחושה של צורך ב"גניבת" הפסקות ללא זמן הפסקה מוגדר ומוסדר כראוי. ולא, ישיבת צוות אינה הפסקה. חוסר התאמה של ימי חופש לעבודה במיוחד בהתייחס ל"חלקיות משרה" שאינה חלקית בפועל.ויצירת מצב של סיום ימי חופש בעיקר להורים. חוסר בהדרכה מקצועית מעבר לשנה הראשונה וגם הדרכה רגשית על מנת לשמור על נפש המטפל. תנאי עבודה לא מותאמים. סביבה ארגונומית ועבודה בתנאי ישיבה הגורמים לאורך זמן בעיות אורטופדיות ואחרות. תודה על המאמץ.

ל's picture
נוצר ע"י
03.07.19
280
0
2
הצבע\י לתשובה

היות שדרישות משרד הבריאות לכתיבת מטרות טיפול ותיעוד מוקפד עולות, אשמח ל"בנק" מטרות ממנו ניתן לשאוב, כמובן שתוך מתן אפשרות לגמישות ותוספות, מטרות טיפול בתחומי הטיפול השונים, ייקל משמעותית על הצורך בתיעוד מוקפד ויהווה סטנדרטים מקצועיים אחידים.

shiri konstantini's picture
נוצר ע"י
02.07.19
320
0
1
הצבע\י לתשובה

לדעתי, חשוב לספק לקלינאיות עזרה רגשית. אנחנו מתמודדות עם מטופלים ומשפחות עם מורכבות רגשית גדולה ונמצאות "לבד במערכה". לדעתי משרד הבריאות צריך לחייב בהדרכה רגשית, כפי שמחייבים את המטפלים הרגשיים.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
02.07.19
251
0
4
הצבע\י לתשובה

מחזקת ומצטרפת לכל התגובות שנכתבו קודם!!
בנוסף ישנה חשיבות רבה לקבלת הפסקה במהלך יום העבודה. הפסקה מוגדרת, מוסדרת ובתשלום תתרום באופן משמעותי לרווחה הנפשית, המנטלית והפיזית שלנו כעובדים.

ממיס-אמיר קרן's picture
נוצר ע"י
02.07.19
303
0
1
הצבע\י לתשובה

שמי טלי ליבוביץ פז. עובדת בכללית כ 20 שנים. השחיקה נובעת משפע סיבות. בין אלה שלא הוזכרו הן הצורך בשבתון ממומן. חוזה עבודה כתוב שלרובנו אין. מבחינת שכר נקודה חשובה שנשכחה הינה שרובנו מקבלים חופש לפי שעות תקן בלבד ולא על כל המשכורת. אין אפשרות לחופש ראוי ורובנו שילמנו על מינוס חופש. בברכה טלי

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
02.07.19
264
0
1
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם התשובות שנכתבו קודם ומוסיפה גורם נוסף. אפיקי הקידום בבית חולים בתור קלינאית תקשורת הם מצומצמים וכמעט אפסיים. אפילו תואר שני בניהול מערכות בריאות, אחד מהמבוקשים במערכת הבריאות היום, אינו מוכר לקלינאי תקשורת. אין כמעט תנועה מבחינת תפקיד.

Polina Yakubovich's picture
נוצר ע"י
01.07.19
445
1
5
הצבע\י לתשובה

חלק גדול מאוד מהשחיקה בעבורי היא עבודה בלחץ זמנים לא הגיוני.

הזמן אשר מוקצה לטיפול מוגבל ויש ימים שהטיפולים בשרשרת ואין הפסקה לכתיבה, לחשיבה מעמיקה על התיק, בניית מערכים מדוייקים יותר עבור כל מטופל ומטופל ועוד. לעיתים אף אין זמן הולם להפסקה.

המשמעות הנגזרת מכך בעבורי היא הישארות שעות נוספות רבות מאוד ללא תשלום להשלמת החובות שלי ולתוצא מוגמר שאני שלמה איתו כאשת מקצוע וכמטפלת.

מחישוב שעשיתי בממוצע על חצי שנת עבודה רציפה מדובר בעבורי על כ-14 שעות חודשיות שבהן אני בעבודה ולמעשה אין שום תשלום/ הכרה. עבודה של כ-20-30% תוספת למשרה שהיא "בהתנדבות".

01.07.19
441
1
2
הצבע\י לתשובה

נשגב מבינתי כיצד גורם השכר נעדר מתיאור גורמי השחיקה בקרב קלינאיות. במגזר הפרטי עומד השכר לטיפול בממוצע 250-300 שח. במגזר הציבורי עשירית מזה.
כדי להיות קלינאית טובה עלייך להשקיע שעות רבות בלמידה, תכנון טיפולים, השתלמויות. זה לא נגמר אחרי התואר הראשון. כל זה עולה בשעות עבודה נוספות בבית ובלא מעט מזומנים.
השירות הציבורי פשוט מתעלם או דורך בגסות אל אלמנט השכר.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
30.06.19
269
0
1
הצבע\י לתשובה

Pages

1. יועצות הנקה במחלקת יולדות שמסתובבות ומגיעות גם לחדרי ביות מלא, בלידה ראשונה את בכלל לא יודעת על האופציה של יעוץ.
2. סבסוד משמעותי של יועצות הנקה פרטיות או לחילופין יותר יועצות הנקה בטיפות חלב.
3. בניית תוכנית שאיבת חלב נוחה עבור אימהות, כך יצמצמו מתן תמ"ל ויפחיתו סרבני בקבוקים.
4. שעה הנקה עד גיל שנה
5. מתן ידע עדכני לרופאים ואחיות (קופ"ח, מרכז בריאות הילד, טיפות חלב) בנוגע ליתרונות הנקה ועידוד הנקה
6. חלוקת מדליות למניקות ;)

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
09.01.20
52
0
0
הצבע\י לתשובה

*הארכת חופשת לידה
*מימון יועצת הנקה עד הבית
*הפסקת פרסומות על מוצרי תמל
*לא לאפשר בבתי חולים לחלק תמל
*פרסומות על יתרונות החלב וההנקה (טלוויזיה ורשתות חברתיות) עם קישור לאתר למידע נוסף.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
14.01.20
132
0
0
הצבע\י לתשובה

לאור המודעות ההולכת וגוברת הייתי מוסיפה בביהס מתקני טיפוס כמו פעם כלומר: מתח 2 שלבים, סולם ברזל שנתלים עליו הפוך,מוט שמחליקים עליו, חבית מסתובבת, מתקנים שהיו נחלת ילדותינו והפעילו אותנו בלי משים לב...
בנוסף, מסלול הליכה לצד ריצה בביריה בתוך היערות הקסומים עם עמדות תצפית על ציפורים וחיות הבר.

נוצר ע"י
משתתף/ת אנונימי/ת (not verified)
07.10.19
180
0
0
הצבע\י לתשובה

אני סטודנט לרפואה בחול בשנה החמישית עם רצון ותקווה להשתלב בתחום הפסיכיאטריה כאשר אחזור.

Almog Krispel's picture
נוצר ע"י
25.07.20
160
0
0
הצבע\י לתשובה

1. אני ילדתי לידה ראשונה בביה"ח "העמק" בעפולה ביום שישי בצהריים. כיוון שאין יועצות הנקה במהלך הסופ"ש, לא הייתה מי שתייעץ לי עד יום ראשון בבוקר, כשכבר השתחררנו הביתה. חשוב להוסיף תקנים ליועצות הנקה בבתי החולים, גם במהלך סוף השבוע.
2. מאוד רציתי להניק אבל לא ידעתי אם אני עושה את זה נכון והאם התינוק באמת מקבל משהו ולכן הזמנתי הביתה יועצת הנקה פרטית שהגיעה אלי יום לאחר השחרור מבית החולים. עזרה נוספת מטעם משרד הבריאות יכולה להיות השתתפות במימון יועצת הנקה דרך קופות החולים. כיום קופת החולים מאפשרת יועצת טלפונית, שזה כמובן פחות רלוונטי לעזרה שצריכה להעשות במגע ובצורת ההחזקה.

Tslil Shemesh's picture
נוצר ע"י
08.01.20
78
0
0
הצבע\י לתשובה

שכר הרוקחים הן בבתי חולים והן בקהילה אינם הולמים את רמת האחריות והמקצועיות של הרוקחים. יש למסד את המקצוע ולאגד את כל הרוקחים באיגוד אחד כפי שקיים בבריטניה ה royal pharmaceutical society אחת ממטרות הארגון / איגוד יהיה לדאוג לשכר הולם ולביטוחים לרוקחים.

הילה יריב's picture
נוצר ע"י
28.07.19
264
0
0
הצבע\י לתשובה

לשתול יותר עצים
שיהיה יותר ירוק
יותר צל
יותר ספסלים שאפשר לשבת, מוצלים.
פחות בטון

אילנה יונה's picture
נוצר ע"י
23.09.19
202
0
0
הצבע\י לתשובה

מעודד כי ננקטים צעדים בנושא. מספר הצעות : הכי חשוב - הארכת החלד
קמפיין ארצי - טלויזיה, חוצות וכו המנרמל את נושא ההנקה באופן כללי, בציבור, במקומות עבודה ( תשתיות לחדרי הנקה ושאיבה).

קידום חוק המחייב חדרי שאיבה במקומות עבודה.

תמיכה במהלך ההריון ולאחר לידה - באופן יותר מסודר בבתי החולים ואחרי. מאוד קשה להשיג תור ליועצות בטיפת חלב ובקופות

Hila Rotbart's picture
נוצר ע"י
09.01.20
49
0
0
הצבע\י לתשובה

לממן case manager לכל מטופל, פונקציה שתרכז אצלה את כל המידע אודות המחלה ובעיקר אודות הטיפול בה ואיכות החיים המיטבית לצידה.

משתתף 022's picture
נוצר ע"י
28.06.18
297
0
0
הצבע\י לתשובה

לאור התפיסה כי למבנה ולאופי הסביבה המיידית של אדם השפעה ישירה על אורחות החיים, איכות החיים ועל בריאותם של התושבים, אנו ב'בטרם' מאמינים כי הבטחת מרחב בטוח לילדים ללכת, ללמוד, לשחק ולחקור בסביבת מגוריהם ברשות המקומית הינה משמעותית לקיום אורח חיים בריא.
מידי יום מגיעים לחדרי המיון ברחבי הארץ כ- 560 ילדים שנפגעו בתאונות. ילדים אלה מהווים יותר משליש מסך הפניות לחדר המיון. מידי שנה מקפחים את חייהם כ-116 ילדים בתאונות. מהניסיון העולמי עולה שרוב התאונות ניתנות למניעה.

orly lavid-barzel's picture
נוצר ע"י
26.09.19
180
0
0
הצבע\י לתשובה

Pages

תגובות

רשתמם שיתוף קטעי דיון לציבור במקום
19.10.21 13:59
Suzanne Mueller נילי שלום, כעת הקישור עובד
23.4.21 14:39
Suzanne Mueller נילי שלום, הנושא של
22.4.21 19:55
21.4.21 13:32
נילי חיון דיקמן זהבה שלום, את מעלה סוגיה
21.4.21 13:28
נילי חיון דיקמן שלום נורית, אנו בהחלט יכולים
21.4.21 13:24
נילי חיון דיקמן בנושאי מדיניות יש לפנות לאגף
21.4.21 13:21
נילי חיון דיקמן הנושא לא מוכר לי ואשמח לשמוע
21.4.21 13:19
נילי חיון דיקמן תודה איריס, אם הכתובת לטיפול
21.4.21 13:12
נילי חיון דיקמן תודה רבה על המידע החשוב!
21.4.21 13:08
נילי חיון דיקמן תודה רבה על ההצעות, חלק אנחנו
21.4.21 13:05