לאפשר לכל בתי המרקחת בארץ לנפק תרופות לכל חברי הקופות במחיר מסופסד

אסכם את הבעיות כפי שאני רואה אותן בנקודות:
1. רוב הרוקחים בקהילה ובבתי החולים עוסקים רק במיעוט הזמן ברוקחות אלא במכירה/ניפוק/מחסנאות ועבודות טכניות.
2. נוצר לחץ הנובע מהעדר תקינה המוביל לעבודה שוחקת, חסרת אתגר וסיפוק אשר אינה עומדת אל מול תפיסת המקצוע.
3. חסר כח אדם לעזר (טכנאים/פרחי רוקחות/כ"א מנהלי תומך) בכדי שהרוקח אכן יגשים את תפקידו בשיפור איכות הטיפול התרופתי וזיהוי בעיות הקשורות לטיפול, הדרכת המטופל, חינוכו והגברת ההיענות לטיפול. בכך למעשה הרוקח מוצא עצמו מתנוון מהבחינה המקצועית.

א. ניירת רבה שדורשת זמן התעסקות, מילוי טפסים, תיוק, שמירת מסמכים. חובת רישום ידני של טמפרטורת מקרר וחדר ושמירתה למשך מספר שנים, הוצאת דוחות פסיכוטרופים קודאין ונרקוטיקה איסוף נספחים, תיוקם, והתעסקות בזמן השמירה.
ניירת של רישום נרקוטיקה, החובה לרשום בכתב יד בספר, לתקן בעט אדום,לאזן כל חודש במשך מספר שעות, לקלוט אספקה תוך רישום בספר, מתאים למאה שעברה. נדרש שינוי בחוק כך שיתאים לזמננו. חתימה דיגיטלית של רוקח אינה דבר מסובך כל כך.

הגנה וטיפוח של טבע עירוני-צמחיה-ובעיקר עצים גדולים, ברחובות ובחצרות הבתים כאחת. העצים מטהרים את זיהום האויר, מספקים לנו חמצן, מספקים צל, מקררים את ההתחממות הגלובלית, יוצרים רוח נעימה, מפחיתים זיהום והתייבשות הקרקע. העצים הם המרכיב החשוב ביותר לבריאות הגוף והנפש בעיר. נעים ללכת ברגל על מדרכה מוצלת.
צריך להגן ולשמר את כל העצים הקיימים, לשקם צמחיה שנפגעה ברחובות ובחצרות, ולנטוע חדשה.
על משרד הבריאות לפעול בקביעות מול מינהל התכנון, לקבוע תקנות מחייבות שיגנו על עצים בכל תכניות הבנייה, ולהקצות כ"א שיפקח על אכיפת התקנות.