שחיקה בקרב קלינאי תקשורת

אורלי הרצברג's picture
אורלי הרצברג
קלינאית תקשורת ארצית

בהמשך לתוצאות סקר השחיקה שנערך במערכת הבריאות ב-2018, נשמח לשמוע איך לדעתך יכולה היחידה הארצית לקלינאות תקשורת לסייע בהפחתת העומס בעבודה ובטיפוח מקצוע קלינאות התקשורת?

 

בקצרה

בשנת 2018 ערך משרד הבריאות סקר בנושא שחיקה בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות. ממצאיו העיקריים של הסקר בקרב קלינאי תקשורת במערכת הבריאות הציבורית הראו, כי לגורמים הבאים יש קשר חזק למידת השחיקה בקרב העוסקים בתחום: (1) עומס העבודה; (2) טיפוח המקצוע על ידי המערכת. במטרה להביא לירידה במידת השחיקה שחווים קלינאי התקשורת במערכת הבריאות הציבורית, ברצוננו להיוועץ אתכם קלינאי התקשורת בבתי החולים ובקהילה.

 

רקע כללי

מחקרים רבים בארגוני בריאות ברחבי העולם מצאו קשר בין שחיקה לבין פגיעה ברווחת העובד, תפקודו איכות הטיפול הניתן על ידו, המוטיבציה שלו והנטייה לעזיבת המקצוע. מדד השחיקה מבטא את הרגשה של עובד אשר חווה תשישות פיזית רגשית וקוגניטיבית. במסגרת התוכנית הלאומית לחיזוק עובדי מערכת הבריאות ולמניעת שחיקה ערך משרד הבריאות בשנת 2018 סקר בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות. מטרת הסקר הייתה לשקף תמונת מצב לאומית וארגונית בנושא חוסן ושחיקת עובדים, לזהות גורמים המשפיעים על שחיקת עובדים במערכת הבריאות, תוך מתן ביטוי לקבוצות עובדים שונות, מאפייני מקצוע סוגי ארגונים ושירותים במערכת, ולשמש בסיס לקידום תכניות התערבות ברמה הלאומית והארגונית. על הסקר השיבו 357 קלינאי תקשורת מארגונים שונים במערכת הבריאות הציבורית בבתי החולים, בשירותי הקהילה של קופות החולים ובמשרד הבריאות.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שמדד השחיקה בקרב קלינאי התקשורת עומד על 3.3. יש להדגיש, כי בעולם מקובל שציון של 3 ומעלה מצביע על מצב של שחיקה גבוהה ומדד השחיקה בכלל מערכת הבריאות בארץ הוא 3.4. גורמי הלחץ אשר המשפיעים באופן שלילי ונמצאו בעלי קשר חזק לשחיקה במקצוע הם: "עומס עבודה", ו"קושי לשלב בין הבית לעבודה". בין המשאבים הארגוניים המגנים בפני שחיקה נמצא "הגיוון והעניין בעבודה". ממצא נוסף הצביע על קשר בין מדד השחיקה ו"התחושה כי מערכת הבריאות אינה מטפחת את המקצוע". במסגרת התוכנית הלאומית לצמצום השחיקה הוקמו וועדות שונות בין ובתוך ארגונים וסקטורים שונים במערכת הבריאות, ביניהן גם וועדה של קלינאי תקשורת, וזאת במטרה להציע תכניות לצמצום ממדי השחיקה של העובדים ולהגדלת חוסנם.

לממצאי הסקר בכלל מערכת הבריאות שפורסמו באתר משרד הבריאות

לתובנות שהתקבלו בעקבות ההתייעצות לחצו כאן

 

71

כל התשובות

מסכימה עם התשובות שנכתבו קודם ומוסיפה גורם נוסף. אפיקי הקידום בבית חולים בתור קלינאית תקשורת הם מצומצמים וכמעט אפסיים. אפילו תואר שני בניהול מערכות בריאות, אחד מהמבוקשים במערכת הבריאות היום, אינו מוכר לקלינאי תקשורת. אין כמעט תנועה מבחינת תפקיד.

Polina Yakubovich's picture
נוצר ע"י
01.07.19
1
5
הצבע\י לתשובה
תגובות
רוני ג's picture
רוני ג
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

מסכימה עם כלל הסיבות ששאר הקלינאיות כתבו. אני חושבת שאם ננסה לסדר בסדר יורד את כלל הסיבות נראה בראש הרשימה את עניין השכר, לאחריו העבודה בתנאי לחץ ועומס תמידי (מבחינתי אכניס פה גם את החוסר בהפסקה מוגדרת בלו"ז הגורמת לי לשבת מול המחשב ולאכול. תמיד), לאחר מכן עלייה איטית בדרגות ואפיקי קידום- אם בכלל.. וכו'. עבורי אלו הסיבות העיקריות.

Gila Balazs's picture
נוצר ע"י
09.07.19
0
4
הצבע\י לתשובה

לדעתי, חשוב לספק לקלינאיות עזרה רגשית. אנחנו מתמודדות עם מטופלים ומשפחות עם מורכבות רגשית גדולה ונמצאות "לבד במערכה". לדעתי משרד הבריאות צריך לחייב בהדרכה רגשית, כפי שמחייבים את המטפלים הרגשיים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
02.07.19
0
4
הצבע\י לתשובה

אני מרגישה שהרבה מזה יושב על שכר והשתלמויות: השכר המשולם לנו אינו הולם את רמת ההשקעה ואת חשיבות המקצוע שלנו.
כמו כן, יש צורך בסיסי והכרחי על מנת להיות קלינאית תקשורת טובה, כל הזמן ללכת להשתלמויות, תואר שני, סדנאות קורסים וכו'. אני מרגישה כמה זה מקדם אותי בעבודה, ואיך אני נעשית טובה יותר. אבל אני ממש מכלה את כספי על מנת להיות טובה.

מעיין חממי's picture
נוצר ע"י
08.07.19
0
3
הצבע\י לתשובה

שלום רב, מצטרפת למה שכתבו הקולגות שלי.

אני מעוניינת להסב את תשומת לבכם לעומס הגבוה הכרוך בעבודה, הן בשל מיעוט בתקנים לצד דרישה לטפל במטופלים מאושפזים ובאלה המגיעים אמבולטורית. הלחץ מקשה עליינו לכתוב סיכומים, להדריך, להקדיש את מלוא לחולים המאושפזים ולשמר שביעות רצון ממקום העבודה. השכר המאוד נמוך עליו אנחנו נאלצות להתפשר על מנת לעבוד במערכת הבריאות הציבורית פוגע בתפקוד שלנו ומכריח אותנו לשלב מסגרות עבודה נוספות ובכך הלחץ עליינו גבוה מאוד.

אשמח לראות התייחסותכם לנושא וסיוע מצדכם.

MORGI4U's picture
נוצר ע"י
11.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

בראש וראשונה, הדברים שנכתבו, שכר ,אפיקי קידום מתוגמלים ותמרוצים, הכרה בקורסים והשתלמויות .
בנוסף- תנאי העבודה, כולל התמודדות עם העדר תקציבים לחידוש מיכשור, התמודדות עם בירוקרטיה, השמת הקלינאים בחזית מול המטופלים בעיניינים בירוקרטיים שונים- משימות גוזלות זמן, ריבוי תוכנות ודיווחים.

ורד's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
11.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

לאחר שהכנתי רשימה והוספתי עליה מרעיונות הצוות שלנו, קראתי וראיתי שהרבה דברים נכתבו כבר, ובכל זאת ארשום כדי לחזק וכן לחדש.
1- קודם כל חייבים שכר ריאלי. מכיוון שהשכר מאד נמוך, אנשים נאלצים לעבוד בחלקיות משרה ולהתרוצץ בין מקומות כדי להתפרנס, וזו אחרי השקעה גדולה בלימודים והשתלמויות ומחקר. זה מתיש ושוחק בפני עצמו.
2- אפשרויות הקידום מוגבלות. מתח הדרגות קטן מדי, [והתוספת המתקבלת זעומה מדי].
3- ובהמשך - על מנת לשמר רמה גבוהה ולשמור אנשים טובים ומשקיעים, צריך תמריצים.

cahtia adelman's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
10.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

מחזקת את כל מה שנכתב עד כה לגבי השכר, שעות עבודה עמוסות, הקצבת זמן ממש מעטה לכתיבת סיכומים טיפול'סיכומי אבחון ועוד. בייחוד השכר הוא נושא מאוד מאוד כאוב, שכר זעום שאינו פרופורציונאלי למקצועיות, להשקעה ולתמורה שאנו מעניקים.
לי אישית מאוד מפריע שאיני זוכה להכרה בתארים קודמים שלמדתי, תואר ראשון ותואר שני במדעי הרפואה, תארים שכן זכו להכרה במשרד החינוך, וכן קשורים למקצוע שלנו, בייחוד בעבודה בבית חולים.

liat tveria's picture
נוצר ע"י
10.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

דבר ראשון יש לתת הפסקה מוסדרת בתשלום, שנית לשלם על שעות נוספות אם קיימות, להסדיר את הלו"ז בצורה לא עמוסה ומתישה כך שנוכל להקדיש זמן נאות לכל מטופל (המחסור במכונים וקלינאים לא צריך להיות על גבינו), להכיר במגוון רחב יותר של השכלה ותארים כך שהמשך לימודים יוכר ויתוגמל בהתאם, לתגמל בצורה הגיונית יותר את הקלינאיות במגזר הציבורי כך שיגיעו ויתעניינו יותר קלינאיות ואף ישארו בתחום ולא ינטשו לפרטי.
אם נחוש שמתגמלים ומתחשבים בנו, יותר קלינאיות יעבדו וישארו במגזר הציבורי. כעת התחושה היא שאנחנו רק כלים ואמצעים לקבלת מירב התוצרים ללא התחשבות בנו כאנשים ובעלי מקצוע.

adi's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
09.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

מספר סיבות לשחיקה
1. מה שרואים משם לא רואים מכאן - חוסר התאמה בין מדיניות והמלצות משרד הבריאות לשטח - המלצה למתן החזרים בתחום התפתחות הילד - עודדה בעצם את הסקטור הפרטי במקום לפתח שירות ציבורי - קלינאים שנשארו בסקטור הציבורי מצמצמים משרות או עוזבים וחשים תסכול על תגמול שניתן להשיג בשליש זמן עבודה בסקטור הפרטי
2. כבר נכתב - אבל מרחיבה - לרופאים לדוגמה יש יום השתלמות - לאפשר לאנשים יום /שעות שמיועדים לחשיבה /למידה /פיתוח תוכניות - התחושה היא של ריצה וכיבוי שריפות

י's picture
נוצר ע"י
09.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

1. דרישה לשעות טיפול רבות בתקן. אין מספיק זמן בין הטיפולים ותמיד צריך להישאר אחרי סיום שעות העבודה כדי להשלים מטלות (כתיבת דו"חות, תכנון טיפולים, שיחות עם גורמי טיפול אחרים, עניינים אדמיניסטרטיביים ועוד ועוד). ובסוף, נאלצת להשלים דברים בבית ...
2. התמודדות יומיומית מול לקוחות כועסים (ובצדק) על אורך תור ההמתנה לאבחון ולטיפול. למה אני צריכה לשמוע כל יום (בטלפון וגם פרונטלית) את המרמור והכעס שלהם כשאני לא אחראית למצב הזה? ומה יש לי להגיד להם?

א's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
08.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

לדעתי, הגורמים רבים ומגוונים. שכר שאינו תוםא את העבודה והדרישות כמו גם תחושת עבודה בלחץ תמידי. תחושה של צורך ב"גניבת" הפסקות ללא זמן הפסקה מוגדר ומוסדר כראוי. ולא, ישיבת צוות אינה הפסקה. חוסר התאמה של ימי חופש לעבודה במיוחד בהתייחס ל"חלקיות משרה" שאינה חלקית בפועל.ויצירת מצב של סיום ימי חופש בעיקר להורים. חוסר בהדרכה מקצועית מעבר לשנה הראשונה וגם הדרכה רגשית על מנת לשמור על נפש המטפל. תנאי עבודה לא מותאמים. סביבה ארגונומית ועבודה בתנאי ישיבה הגורמים לאורך זמן בעיות אורטופדיות ואחרות. תודה על המאמץ.

ל's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
03.07.19
0
2
הצבע\י לתשובה

חלק גדול מאוד מהשחיקה בעבורי היא עבודה בלחץ זמנים לא הגיוני.

הזמן אשר מוקצה לטיפול מוגבל ויש ימים שהטיפולים בשרשרת ואין הפסקה לכתיבה, לחשיבה מעמיקה על התיק, בניית מערכים מדוייקים יותר עבור כל מטופל ומטופל ועוד. לעיתים אף אין זמן הולם להפסקה.

המשמעות הנגזרת מכך בעבורי היא הישארות שעות נוספות רבות מאוד ללא תשלום להשלמת החובות שלי ולתוצא מוגמר שאני שלמה איתו כאשת מקצוע וכמטפלת.

מחישוב שעשיתי בממוצע על חצי שנת עבודה רציפה מדובר בעבורי על כ-14 שעות חודשיות שבהן אני בעבודה ולמעשה אין שום תשלום/ הכרה. עבודה של כ-20-30% תוספת למשרה שהיא "בהתנדבות".

מור לויצדק גמליאל's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
01.07.19
1
2
הצבע\י לתשובה
תגובות
הלן רינג's picture
הלן רינג
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

עבודה רבה וסיזיפית היא קבלת אישורים לטיפולים/בדיקות/אביזרים לנבדקים. התכתבות הולכת וחוזרת בין בית החולים לבין הקופה ושם דיון ארוך וממושך לגבי אישור טיפול או אביזר רפואי. לפעמים מדובר בשעות רבות של עבודה ארוכה וממושכת, סביב אותם מקרים ואותם מטופלים מה שמונע להמשיך למטופל הזה. ההתנהלות הזו יוצרת תסכול רב ודורשת שינוי.

Shai's picture
נוצר ע"י
30.06.19
0
2
הצבע\י לתשובה

קיים פער עצום בין השכר במגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי. יש לשנות את בסיס השכר לגמרי. כל תוספת על בסיס השכר הקיים תהיה חסרת משמעות.
בנוסף לאפשר בחלק משעות המשרה לעסוק בנושאים אחרים מלמד בדיקות או טיפולים. למשל- שעות לעבודות מחקר, היוועצות של כלל הצוות.

ednab's picture
נוצר ע"י
אודיולוגית
16.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

בראש ובראשונה השכר לא הולם את ההשקעה והמאמץ בעבודה. בנוסף לכך אפשרויות הקידום מצומצמות מאוד ואין תמריצים על עבודה. התקינה לא מספיקה לצרכים בשטח מה שמגדיל את עומס העבודה על העובדים שבתוספת השכר הנמוך וחוסר התמריצים מוביל לתסכול רב ושחיקה.
יתר על כן חוסר ההתאמה בין ימי החופש למסגרות של ילדים צעירים מאוד מקשה, גם מספר ימי מחלת ילד מאוד נמוך ולא מתאים למשפחות עם ילדים צעירים

קלינאית's picture
נוצר ע"י
14.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

העבודה בהתפתחות הילד מחייבת התמחות במגוון תחומי, דבר שמחייב יציאה להשתלמויות רבות על מנת לתת מענה איכותי למטופלים.
השתלמויות זה עסק יקר ולא מעט פעמים אנו נאלצים לוותר על השתלמויות בגלל המחיר. לעיתים הקופה משתתפת בחלק מהסכום אך היינו שמחים לאחוזי השתתפות גדולים יותר הן בכמות ההשתלמויות אליהן יאשרו לנו לצאת והן במחיר.
מעבר לכך, היינו שמחים להשתלמויות שיהיו מטעם הקופה. כיום יש כאלה אך מעט מאוד.
זה ישפר מאוד את המקצועיות שלנו ויתן תחושה של למידה והתחדשות וכך ימגר את תחושת השחיקה

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
11.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

מסכים עם מה שנעאמר לגבי התנאים והשכר. זה גם מה שמונע בדר"כ לעבוד ביותר אחוזי משרה במסגרת הציבורית. בנוסף אין לדעתי מספיק השתלמויות והמשך למידה שיכולים לפצות על השכר הנמוך.

אלי קורצמן's picture
נוצר ע"י
11.07.19
1
1
הצבע\י לתשובה
תגובות
Shohrat Rami's picture
Shohrat Rami
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

מסכימה עם כל הנאמר ומרגישה צורך לחדד. התואר הראשון שלנו נחשב בין העמוסים בקרב המקצועות הפארא-רפואיים ובאופן כללי נחשב כתואר עמוס ואינטנסיבי ובכל זאת התחושה החד משמעית היא שאין הלימה בין ההשקעה הנדרשת בדרישות הסף של המקצוע והתואר ובין השכר המשולם בפועל לאחריו. יתרה מכך, בבתי חולים לא מכירים בתואר שני בניהול מערכות בריאות שהינו תואר שני מוערך ומבוקש! איפה יכירו בתואר כזה אם לא במערכת הבריאות הציבורית?

Liraz s's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
10.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

ראשית כל מצטרפת לקודמותיי בנוגע לשכר שאינו תואם לכמות ההשקעה שלנו הלמידה והתמקצעות הן במהלך התואר והן אחריו בהשתתפות בהשתלמויות מקצועיות. כמו כן, האפשרויות לקידום מקצועי הן מעטות מאוד, שלא לדבר על אפשרות לקידום בשכר שכמעט ואינה קיימת! שנות ותק בקושי מהוות תוספת במשכורת ועל כן ישנה זליגה משמעותית לעבודה במגזר בפרטי.
כמו כן, אין מספיק זמן מוגדר להדרכה מקצועית, בעיקר לקלינאיות בראשית הדרך, מכיוון שרוב הזמן מוקדש לקבל כמה שיותר מטופלים.

Oryah Lavie Kalaora's picture
נוצר ע"י
10.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

אתייחס למחלקות השיקום במערכת הבריאות הציבורית. לא אחדש בכך, אבל חסר בתקינה ראויה (מינימלית!) מוביל לעומס עבודה אדיר. כשנלקחת בחשבון העובדה שטיפולים שיקומיים מעמיסים מאוד מבחינה רגשית (לרוב ללא כל תמיכה ריגשית וליווי קבוע), לצד שכר זעום, מובן מדוע מקדם השחיקה הינו גבוה מאוד בסקטור בכלל ובמחלקות השיקום בפרט. היעדר התקינה הנחוצה מוביל גם לצוות מצומצם ובכך ההתמודדות עם כל הנ״ל היא פרטנית. ייתכן אם הייתה נעשית בצוות רחב יותר, הייתה מאפשרת תמיכה עם ״כח משותף״.
בהחלט מומלץ לשקול הדרכה רגשית רוטינית בחלק מן המוסדות/מחלקות.

ענת's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
10.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

לא ייתכן, בעיני, שמקצועות בריאות שאינם עם אוריינטציה של שפה ודיבור אינם נכללים ברשימת התארים המוכרים ע"י משרד הבריאות עבור קלינאיות תקשורת. האם קלינאים שעוסקים באודיולוגיה בלבד ומעוניינים להתקדם מקצועית וגם בשכר- מחוייבים ללמוד תואר שני שאינו עוסק בתחום שלהם? יש להוסיף את המקצועות "בריאות הציבור", וכמובן שאת התואר השני בהפרעות בתקשורת לרשימה זו.

אחר's picture
נוצר ע"י
10.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

לדעתי הוספת השתלמויות וימי עיון במקום העבודה יסייעו בהפחתת השחיקה, שתוסיף לגיוון ודינאמיות בעבודה שיכולה להיות מונוטונית.

coral's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
04.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

- לחץ בעבודה (הרבה שעות עבודה ומעבר מטיפול לטיפול ...)
- חוסר תקנים גם להתרוצץ ממקום למקום להשלמת שעות.
- השתתפות בקורסים והשתלמיות..
-השתתפות משרד הבריאות או הקופות במיצון לתארים מתקדמים...

מוחמד יאסין1's picture
נוצר ע"י
04.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

לדעתי צריך להוסיף עוד תקנים

אסטרטגיה's picture
נוצר ע"י
אסטרטגיה
03.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

הסיבה העיקרית לשחיקה בעיני היא העבודה השוטפת שנעשית תחת לחץ זמנים לא הגיוני, במקביל לדרישות מערכת רבות של כתיבת דוחות מפורטים וטופסולוגיה רבה.
טיפולי דיבור/ בדיקות שמיעה נעשים בשרשרת ללא זמן מוגדר וקבוע במערכת לכתיבה, דוחו"ת, בניית מערכים מדוייקים וטיפול רב-מערכתי (שיחה עם גננת, עם רופא מטפל ועוד). בנוסף "גניבת" זמן להפסקת שירותים, אוכל... תחושת העבודה הכללית היא בלחץ נפשי תמידי.
בנוסף, המערכת מאצילה סמכויות ריכוז וניהול תחומי משנה ללא הכרה מערכתית וללא הערכה ראויה.

Hilla Ben-Zikri's picture
נוצר ע"י
03.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

מתחברת לכל הנאמר עד כה. בעייני, שלושה דברים משמעותיים אשר עשויים לשפר את תחושת השחיקה הינם : 1. עתודות ניהוליות/ אפיקי קידום במקום העבודה- כפי שכבר נכתב. 2. תארים מתקדמים על חשבון מקום העבודה או לפחות באופן חלקי 3. פיתוח תחום המחקר במקומות העבודה ושילובם בקליניקה היומיומית/ שיתופי פעולה רב מקצועיים בתחום המחקר מתוך הקליניקה ושילובם בקליניקה

Alona Ron's picture
נוצר ע"י
03.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

היות שדרישות משרד הבריאות לכתיבת מטרות טיפול ותיעוד מוקפד עולות, אשמח ל"בנק" מטרות ממנו ניתן לשאוב, כמובן שתוך מתן אפשרות לגמישות ותוספות, מטרות טיפול בתחומי הטיפול השונים, ייקל משמעותית על הצורך בתיעוד מוקפד ויהווה סטנדרטים מקצועיים אחידים.

shiri konstantini's picture
נוצר ע"י
02.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

מחזקת ומצטרפת לכל התגובות שנכתבו קודם!!
בנוסף ישנה חשיבות רבה לקבלת הפסקה במהלך יום העבודה. הפסקה מוגדרת, מוסדרת ובתשלום תתרום באופן משמעותי לרווחה הנפשית, המנטלית והפיזית שלנו כעובדים.

ממיס-אמיר קרן's picture
נוצר ע"י
02.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

שמי טלי ליבוביץ פז. עובדת בכללית כ 20 שנים. השחיקה נובעת משפע סיבות. בין אלה שלא הוזכרו הן הצורך בשבתון ממומן. חוזה עבודה כתוב שלרובנו אין. מבחינת שכר נקודה חשובה שנשכחה הינה שרובנו מקבלים חופש לפי שעות תקן בלבד ולא על כל המשכורת. אין אפשרות לחופש ראוי ורובנו שילמנו על מינוס חופש. בברכה טלי

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
02.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

נשגב מבינתי כיצד גורם השכר נעדר מתיאור גורמי השחיקה בקרב קלינאיות. במגזר הפרטי עומד השכר לטיפול בממוצע 250-300 שח. במגזר הציבורי עשירית מזה.
כדי להיות קלינאית טובה עלייך להשקיע שעות רבות בלמידה, תכנון טיפולים, השתלמויות. זה לא נגמר אחרי התואר הראשון. כל זה עולה בשעות עבודה נוספות בבית ובלא מעט מזומנים.
השירות הציבורי פשוט מתעלם או דורך בגסות אל אלמנט השכר.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
30.06.19
0
1
הצבע\י לתשובה

אין אף קלינאית שאני מכירה שעובדת במשרה ציבורית מלאה. לדעתי השחיקה המאסיבית נגרמת מריבוי מקומות תעסוקה, מריצה סביב הזנב של עצמנו על מנת להשתכר כראוי.
בסופו של יום, קלינאיות רבות וטובות צוברות ניסיון תעסוקתי של כמה שנים בודדות במסגרת ציבורית ויוצאות לשוק הפרטי. הדבר מוביל לכך שקיימת תחלופה רבה בצוותים, נכנס כח אדם חדש שצריך להכשיר ולהדריך, המטופלים מחכים עוד יותר בתורי ההמתנה שגם ככה כבר עמוסים. מי שיכול להרשות לעצמו- ניגש לאבחונים ולטיפולים באופן פרטי, ומי שלא- ממתין לתור במערכת הציבורית, שחורקת, דועכת, ושלא נאמר גוססת.

שירה זערור's picture
נוצר ע"י
21.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה
..

בספטמבר הקרוב ימלאו 5 שנים לעבודתי במכון להתפתחות הילד בבי״ח.
מאז ועד היום גובה השכר השעתי שלי השתנה בכמה שקלים בודדים (8 ש״ח ליתר דיוק וגם זה כתוצאה מעלייה מעטה באחוזי המשרה).
אני אוהבת להגיע למקום העבודה שלי, ומרגישה סיפוק, למידה, ושליחות.
אך, במחשבה על העתיד הקרוב- רחוק, השכר ממקום עבודה זה לא יישלם לי יותר מ 1/4 מהשכר בעבודה פרטית. (לצורך השוואה- 50% משרה ציבורית= 20 שעות שבועיות= 4/5 שעות פרטיות). שלא נדבר על גובה הפנסיה, קרן השתלמות שנמוכים אף הם.

שירה זערור's picture
נוצר ע"י
21.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם הנאמר.גורמים עיקריים- עומס עבודה, מחסור בתמיכה רגשית ותשלום חלקי עבור השתלמויות שהן הכרח למקצוע.

tal's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
21.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
לילך הראל's picture
לילך הראל
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

השתלמות היא דבר מאוד קריטי בכל המקצועות, וכשמדובר ברוקחות זה הכרחי, אמנם בגלל כל מיני סיבות; חוסר ברוקחים , עלות של השתלמויות יש בעלי עסק שלא שולחים את הרוקחים להדרכות , צריך להכניס חקיקה בנוגע להשתלמויות כל רוקח צריך לצבור מס נקודות מסוים על ההדרכות אפשר לבנות כל מיני תוכניות איך , ובכך אין ספק שכל רוקח תהיה לו את האפשרות הזו, נכון יש נוהל לגבי הדרכות רוקחים אבל זה לא מספיק צריך לפרט עוד יותר ולדווח למשרד הבריאות על ידי הרוקח האחראי בהשלמויות שנעשו

Shohrat Rami's picture
נוצר ע"י
18.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

כל שנאמר כבר נכון.בפן האישי- השכר הבסיסי הנמוך שגורם לצורך בעבודות רבות ,סולם הדרגות התקוע זמן רב גמול השתלמות שגם לא השתנה מאז שהים רבות
בפן הכללי עדיין מקצוע זה נראה מוערך פחות התקינה בבתי חולים קטנה יחסית לשאר מקצועות הבריאות וכן בקהילה מספר השרותים רחוק מלספק

Anna Ben-Aroya's picture
נוצר ע"י
18.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

נאמר כבר כמעט הכל ואני אחזור שוב כדי לחזק את קודמותי
נושא :השכר- השכר מאד נמוך ואינו מתקדם עם השנים.
*רוב הקלינאיות נשענות על משכורת הבן/ת זוג.כי אחרת אי אפשר לצאת לעבודה.לדוגמא: המטפלת שלוקחים כדי לצאת לעבודה מקבלת שכר יותר גבוה.
*מצב זה של שכר נמוך מוביל ליציאה לשוק הפרטי בשלב מאד מוקדם של ההתמקצעות .
*כאשר מישהי בכל זאת נשארה במגזר הצבורי , בזמן היציאה לגמלאות הפנסיה שהיא מקבלת היא מביישת.
נושא :עומס העבודה-
*החוק מדבר על 75% מהזמן לטפולים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
18.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

יש תחושה שלא דואגים לנו ואין ארגון מספיק חזק שיתמך בנו

לינה טאהא's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
18.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם כל מה שנאמר. יש תחושה שלא דואגים לנו ושהמערך שלנו פחות נחשב בבתי החולים ובמוסדות. אנחנו צריכות ארגון מסודר שידאג לנו

לינה טאהא's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
18.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מתחברת למה שקודמיי כתבו בנוגע לשכר שאינו פרופורצינאלי גם ביחס לכמות ההשקעה הנדרשת בתואר וגם ביחס להשתלמויות שקלינאיות לוקחות במהלך השנים ומוציאות עליהן כסף רב, לרוב מכיסן הפרטי.אם השכר היה טוב לא היינו נאלצות לעבוד בכמה עבודות במקביל מה שגורם לשחיקה ועייפות.

קהה's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
18.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם כל מה שנתכתב ואפרט על דעתי:

נטלי חורשידי's picture
נוצר ע"י
17.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מסכימה עם כל הנאמר - נחוץ שכר בסיסי הולם, פתיחת סולם הדרגות, הרחבת מס. גמולי ההשתלמות ןפתיחת קורסי על שיאפשרו צבירה מהירה יותר של נקודות לגמול השתלמות.

שרי מרכס's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
17.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה
שרי מרכס's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
17.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

שנים רבות של עבודה
עבודה ב - 2 מקומות עקב חוסר תנאי שכר הולמים ושות עבודה רבות

בלהה ולך's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
17.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

לדעתי יש לשחיקה קשר ישיר לשכר והתגמול שאינם הולמים את ההכשרה למקצוע, את מהות המקצוע ואת העומס הנדרש בעת העבודה ומחוץ לשעות העבודה. בשל השכר הנמוך ואפיקי ההתקדמות המצומצמים נאלצים מרבית קלינאי התקשורת שעובדים במערכת הבריאות לעבוד לפחות בעבודה נוספת אחת כדי לכלכל את עצמם, גורם שמוסיף עוד עומס לעומס הקיים בעת העבודה במערכת ופחות זמינות. בנוסף, קשה להשיג אפשרויות השתלמות והתפתחות מקצועית במסגרת העבודה, דבר שפוגע הן בקלינאים והן במטופלים ובמערכת עצמה. לבסוף, לדעתי גורם נוסף לשחיקה הוא היעדר ליווי רגשי למטפלים שמצויים בסביבה מלחיצה ומתמודדים עם קשיים כחלק מאופי העבודה.

Anat Diengott's picture
נוצר ע"י
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

לדעתי יש לשחיקה קשר ישיר לשכר והתגמול שאינם הולמים את ההכשרה למקצוע, את מהות המקצוע ואת העומס הנדרש בעת העבודה ומחוץ לשעות העבודה. בשל השכר הנמוך ואפיקי ההתקדמות המצומצמים נאלצים מרבית קלינאי התקשורת שעובדים במערכת הבריאות לעבוד לפחות בעבודה נוספת אחת כדי לכלכל את עצמם, גורם שמוסיף עוד עומס לעומס הקיים בעת העבודה במערכת ופחות זמינות. בנוסף, קשה להשיג אפשרויות השתלמות והתפתחות מקצועית במסגרת העבודה, דבר שפוגע הן בקלינאים והן במטופלים ובמערכת עצמה. לבסוף, לדעתי גורם נוסף לשחיקה הוא היעדר ליווי רגשי למטפלים שמצויים בסביבה מלחיצה ומתמודדים עם קשיים כחלק מאופי העבודה.

Anat Diengott's picture
נוצר ע"י
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

לדעתי יש לשחיקה קשר ישיר לשכר והתגמול שאינם הולמים את ההכשרה למקצוע, את מהות המקצוע ואת העומס הנדרש בעת העבודה ומחוץ לשעות העבודה. בשל השכר הנמוך ואפיקי ההתקדמות המצומצמים נאלצים מרבית קלינאי התקשורת שעובדים במערכת הבריאות לעבוד לפחות בעבודה נוספת אחת כדי לכלכל את עצמם, גורם שמוסיף עוד עומס לעומס הקיים בעת העבודה במערכת ופחות זמינות. בנוסף, קשה להשיג אפשרויות השתלמות והתפתחות מקצועית במסגרת העבודה, דבר שפוגע הן בקלינאים והן במטופלים ובמערכת עצמה. לבסוף, לדעתי גורם נוסף לשחיקה הוא היעדר ליווי רגשי למטפלים שמצויים בסביבה מלחיצה ומתמודדים עם קשיים כחלק מאופי העבודה.

Anat Diengott's picture
נוצר ע"י
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

שכר
שכר
שכר

ותנאים שלא משמרים קלינאית
מלבד זה עומס, שעות הדרכה מועטות, מיעוט אפשרויות לקידום ופיתוח מקצועי. הרבה פעמים קושי בהפקת היתרונות במגזר הציבורי- למידת עמיתים, התפתחות מקצועית, שיתופי פעולה.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

העבודה הרוקחית מאחורי הדלפק שוחקת בתור רוקחים לא מצליחים למצות הידע שלנו כמו שצריך מאחר והדרישות של המערכת לא מתחשבים במצב הקיים בבתי מרקחת מבחינת תקינה וכח עזר (פרחי רוקחות עובדים טכנים לפרקוק סחורה)הרוקח המדופלם ברוב המקרים צריך לפרק קרטונים ולייעץ לקוסמטיקה וכל זה על חשבון הזמן היקר שצריך להקצותו לייעוץ רוקחי ומתן ייעוץ מאחורי הדלפק

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

חוזרת על כל הנאמר.
שכר בסיסי הולם - ימנע את הצורך בעבודה במס. חלקי משרות בו זמנית.
הוספת תקנים - יורידו עומס ויאפשרו טיפול זמין ויעיל
פתיחת סולם הדרגות - חובה לבצע. כרגע הסולם סגור מאד ואינו מאפשר קידום והעלאה בשכר.
הגדלת גמולי השתלמות - כל גמול השתלמות פירושו תוספת לשכר. כרגע גם זה מצומצם. הגדלת מס. גמולי ההשתלמות פירושם קלינאים בקיאים יותר ושכר טוב יותר.
פתיחת קורסי על שיאפשרו צבירה מהירה יותר של שעות לגמול השתלמות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מצטרפת לתגובות הקודמות בנוגע לשכר שאינו תואם את כמות ההשקעה שלנו במהלך התואר האינטנסיבי בו לא ניתן היה לעבוד כמעט, וכן לא מגולמת בו ההשקעה הכספית על השתלמויות מקצועיות עליהן קלינאיות משלמות כסף רב מכיסן הפרטי. על מנת שנוכל להמשיך לעבוד במגזר הציבורי ולא לזלוג רק לעבודה פרטית השכר צריך להיות הגון וכזה שמאפשר להתפרנס בכבוד.

קהה's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. מענה רגשי קבוצתי/פרטני קבוע. אנחנו מתמודדות עם מקרים של מטופלים ומשפחות בשיקום עם סיפורים מאוד קשים. אין לנו מענה ויאפה לפרוק.
2. עומס עבודה בהחלט ובעיקר מכיוון שאין הלימה בין כמות העבודה לשכר
3. שכר עלוב
4. צורך בעבודה במספר עבודות על מנת להרכיב משמרת מלאה וגם כדי לקבל שכר הגיוני
5. כדאי שיהיו גנים לאמהות בקרבת מקום העבודה
6. גמול השתלמות שלנו מאוד לא מספיק, אין הרבה קורסים שאפשר להגיש תמורתם גמול, אחנו משתתפות גם כך בהרבה קורסים על חשבוננו ללא תגמול
7. יציאה לכנסים ולפחות שני קורסים מעשירים במהלך השנה

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מצטרפת למה שנכתב בנוגע לשכר שאינו תואם לכמות ההשקעה שלנו, הלמידה והתמקצעות גם בתואר האינטנסיבי וגם אחריו כאנחנו משלמות מכיסנו הפרטי להשתלמויות. אם השכר היה עולה הייתה הרבה יותר מוטיבציה להמשיך במגזר הציבורי ולא לעבור לעבוד רק באופן פרטי כדי להתפרנס בכבוד.

קהה's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
16.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

לא קראתי את כל התשובות - רושמת מה שעל ליבי.
1. שכר. כשרואים את שכר הרופאים, אני מרגישה שקופה למערכת שמשלמת לי כלום לשעה. אין לי למה להשאר.
2. מרווח בין מטופלים - אכיפה. משרד הבריאות דורש מטופל כל שעה, אבל הקופה מבקשת מאיתנו לקבל מטופל כל 45 דקות ללא הפסקה. משרד הבריאות חייב לאכוף. חייבים לנשום בין מטופלים.
3. תמיכה רגשית.
4. חופשות - אנחנו נלחמות על כל יום חופש, ואיך לסדר את הילדים, ואין לנו זמן לקחת אויר לנשימה לעצמנו. למשרד החינוך יש שנת שבתון. אולי לתמרץ אותנו בחודש שבתון בשנה למשל.

EH Livne's picture
נוצר ע"י
15.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

הסיבה העיקרית היא השכר, אין שום סיבה להמשיך במגזר הציבורי יותר משנתיים. השכר מגוחך ואף מזלזל במקצוע.
הסיבה השנייה היא שגם היתרונות שאמורים להיות במגזר הציבורי לא תמיד מתרחשים. לדוגמא- עידוד, השתתפות או הבאת השתלמויות באופן קבוע.העלאה בשכר עם כל שנת ניסיון ולא באופן זעום שלא משתלם. שעות תקן שאמורות להספיק גם לדברים נוספים- מנהלתיים, ואף פעם לא מנוצלות למה שצריך מפאת עומס תורים וטיפולים. אופק ורצון להשאיר את מי שכבר נמצא במערכת על ידי תגמולים, קידומים וכו'.

נ's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
15.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. ביורוקרטיה אין-סופית- לא סביר שבעידן הדיגיטלי יהיה צורך ברישום בספר פתקאות של טוקסיקה ונרקוטיקה. ניתן לצמצם להכנות ו-29 ג' פרטני. תיעוד של סיבה לאי ניפוק על כל פריט.
2. הפסקה של תגמול רוקחים על מכירות. התחלה של תגמול על השתלמויות, כנסים, טיפול יאה במטופל.
3. עידוד שיתופי פעולה בין רופא לרוקח.
4. לימוד כקורס חובה ותנאי מעבר בחינת רישוי רישום מרשם תקין, מרשם לסם מסוכן.
5. פעילות כנגד אלימות בבית מרקחת, ולא בדיקה שקיים נוהל. אכיפה בנושא.

Noa's picture
נוצר ע"י
רוקחת
15.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אחזק את הנאמר לגבי השכר הנמוך באופן משמעותי. התחושה היא של תגמול שאינו מספק ואינו תואם להכשרה שעברנו. בנוסף, כפי שנאמר, אפשרויות הקידום מצומצמות וחבל על כך.

שני שטיינברג's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
14.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אנשים בעלי תארים מקצועות הבריאות חייבים להיות מתוגמלים על כך באופן ראוי ומכבד. בנוסף, אוכלוסיית המטופלים הולכת וגדלה ומתקנים צריכים להתעדכן בהתאם.

מ's picture
נוצר ע"י
ק"ת
14.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

תנאי העבודה של קלינאיות בכל ותק, דרגה ותפקיד הם בדיחה. אני מבינה ששכר אינו נושא רלוונטי לסקר זה, אך כשהוא במקרה הטוב עשירית ממה שמרוויחה קלינאית בשוק הפרטי - גם הוא צריך להיות על הפרק. מעבר לכך, תנאי העבודה במערכת הציבורית אינם מותאמים לאמהות, מובילים לריבוי חלקי משרות במקומות שונים וקושי בתמרון ביניהן. לקיחת עבודה הביתה כי יש מטלות מרובות מקצועיות ואדמיניסטרטיביות ואין מספיק זמן לסיים הכל במסגרת שעות העבודה מחד, אך מאידך - דרישה לעמוד בזמני הגשת כל הנ"ל.

HBS's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
14.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

לקלינאי תקשורת סולם דרגות מצומצם מאד, כנ"ל לגבי גמול השתלמות ושכר עלוב. בנוסף - מחסור בתקנים, הפוגע גם במטופלים.
התוצאה היא קלינאים העובדים בחלקי משרה במספר מקומות, לעיתים באותו יום. מצב זה גורם לעיסוק נוסף בתיאומי מס ובעתיד יפגע גם בפנסיה.
לכן:
1. להעלות באופן משמעותי את השכר הבסיסי של הקלינאים
2. לפתוח את סולם הדרגות
3. להגדיל את טווח גמול ההשתלמות
4. לפתוח קורסי על שיאפשרו צבירה מהירה יותר של גמול השתלמות

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
14.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. מכיוון שאיננו מוגדרים כמועסקים במשרה מלאה אנו לא נהנים מהטבות של בעלי משרה מלאה (הפסקות, משרת אם, דמי הבראה וימי מחלה חלקיים), אך בפועל רבים מאיתנו עובדים ימים מלאים.
2. עבודה ברצף ללא זמן לאכול או להתפנות... מורגש בעיקר בבדיקות שמיעה ובשיקום שמיעה.
3. המוןןן בירוקרטיה,המון דרישות אדמניסטרטיביות ומעט מדי זמן לביצוע.
3. היעדר סיוע רגשי, הדרכה רגשית בעבודה עם מטופלים מורכבים.

ה's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
11.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

עדיין לא מבינה למה לקלינאיות תקשורת שעובדות דרך משרד הבריאות לא מקבלות חלק נכבד מהתנאים שמקבלות קלינאיות שעובדות דרך משרד החינוך
- שיפור תנאי שכר (בהתחשב במספר ימי החופש שמקבלות קלינאיות של משרד החינוך- אין מה להשוות עם משאד הבריאות)
- שנת שבתון משולם
- העלאת דרגות גם לפי ותק וגם לפי תארים, גמול השתלמויות
- שעות לא טיפוליות, הפסקת אוכל, שיחות עם מטפלים של מטופלים משותפים, הורים וגננות, שעות לקביעת מטרות מדידות ולארגון תיקים לפי הדרישה של משרד הבריאות
- ליווי רגשי לקלינאיות שמטפלות בילדים מורכבים (לא מעט מקרים במיוחד במכונים בהתפתחות הילד)

א.ס.ד's picture
נוצר ע"י
קלינאית תקשורת
11.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

בנוסף לכל מה שצויין , העובד צריך להרגיש שמעריכים אותה ולקדם את העובדים מבחינת תפקיד כי מה שקורה שהקלינאי מתחיל ומסיים עבודה אחרי 30 שנה לרוב באותו תפקיד
בנוסף לציין עומס מאוד גדול שלא מאפשר למטפל לתת את המיטב שהוא יכול
אין זמן ללמידה אישית ולמידת עמיתים
יש להוסיף תמיכה רגשית

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
11.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

חוסר ההלימה בין דרישות התפקיד, חשיבותו, ועבודתנו הקשה בשטח,
לבין תנאי השכר המבישים.
העובדה לפיה לא ניתן להתקיים ממשכורת של קלינאי תקשורת במגזר הציבורי מצערת מאד והופכת את עובדתנו לכמעט בלתי אפשרית.

Tal bronner's picture
נוצר ע"י
קלינאי תקשורת
11.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מצטרפת לתלונות המרובות בשל השכר המאוד מאוד נמוך. בנוסף,במקביל לבדיקות השמיעה האמבולטריות אותן אנו מבצעות באופן שוטף מצטרפים גם ייעוצים מתוך בית החולים ובדיקות דחופות מהמיון מה שמאוד מקשה עד בלתי אפשרי לביצוע.

Tali Orel's picture
נוצר ע"י
11.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

ע״י זה שחלק מהשעות יהיו פרטני כמו שיש במשרד החינוך
הרבה קורסים והשתלמויות שמשרד הבריאות יוזם

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
05.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אורלי הרצברג's picture
אורלי הרצברג
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

סטטיסטיקה

71 תשובות
60
חברים
53
הצבעות
5
תגובות

זמן שנותר לדיון

הדיון הסתיים