שחיקה

1. דרישה לשעות טיפול רבות בתקן. אין מספיק זמן בין הטיפולים ותמיד צריך להישאר אחרי סיום שעות העבודה כדי להשלים מטלות (כתיבת דו"חות, תכנון טיפולים, שיחות עם גורמי טיפול אחרים, עניינים אדמיניסטרטיביים ועוד ועוד). ובסוף, נאלצת להשלים דברים בבית ...
2. התמודדות יומיומית מול לקוחות כועסים (ובצדק) על אורך תור ההמתנה לאבחון ולטיפול. למה אני צריכה לשמוע כל יום (בטלפון וגם פרונטלית) את המרמור והכעס שלהם כשאני לא אחראית למצב הזה? ומה יש לי להגיד להם?
3. הפרטה: מכיוון שתור ההמתנה ארוך (מעל 3 חודשים), הלקוח מקבל אישור לבצע אבחון/טיפול באופן פרטי. התוצאה- מערכת ציבורית מוחלשת ולא מוערכת. שלא לדבר על כך שכל מי שידו לא משגת לשלם- נאלץ לחכות חודשים ארוכים בתור.
4. שכר מגוחך כיוון שאינו מתקרב להיות תואם את מידת ההשקעה הנדרשת וקורית בפועל. מה שאני מרוויחה היום, אחרי כ- 36 שנות עבודה, היה צריך להיות השכר כשהתחלתי לעבוד. אם הייתי צעירה יותר- בוודאות הייתי עוזבת או מצמצמת את העבודה הציבורית ומתרכזת בקליניקה פרטית. למה להשקיע באופן כל כך לא מידתי לתגמול המתקבל??

[רוצה לציין שכמעט ויתרתי לכתוב את התגובה כי התחושה שלי היא שמשרד הבריאות נטש אותי ולא באמת מעוניין להתאמץ למצוא פתרונות אמיתיים למצב. עדיין יש בי תקווה קטנטנה שאולי בכל זאת משהו יישתנה.]

א's picture
נוצר ע"י

Vote

2
הצבע\י לתשובה

תגובות

Vote

2
הצבע\י לתשובה
2הצבעות
195
צפיות
0
תגובות
2
חברים