צמצום שחיקה בקרב פסיכולוגים בשירות הציבורי

גבי פרץ's picture
גבי פרץ
פסיכולוג ארצי

בהמשך לתוצאות סקר השחיקה שנערך במערכת הבריאות, אנו פונים אליכם על מנת שתסייעו לנו לקדם שינוי עבור פסיכולוגים מומחים במערכת הציבורית. נשמח לקבל מכם רעיונות והצעות לשיפורים שיאפשרו להגדיל את המימוש המקצועי של פסיכולוגים, כך שהמערכת תהיה מתאימה יותר לאלה השוקלים להצטרף אליה ולאלה העובדים בה. 

בקצרה

השירות הפסיכולוגי במערכת הבריאות הציבורית בכלל והממשלתית בפרט, סובל ממחסור משמעותי בפסיכולוגים הנובע מסיבות שונות וביניהן עזיבות מרובות ומיעוט הצטרפויות, הקשורות גם לשחיקה בעבודה במערכת הציבורית. בשנת 2018 ערך משרד הבריאות סקר בנושא שחיקה בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות הציבורית. ממצאיו העיקריים בקרב הפסיכולוגים הראו קשר חזק בין מידת השחיקה לעומס עבודה וכי טיפוח המקצוע ע"י המערכת ומעטפת מקצועית איכותית ומשמעותית תורמים להפחתת השחיקה. אנו מבקשים להיוועץ אתכם, הפסיכולוגים בשירות הציבורי, במטרה ללמוד על דרכים שיביאו לירידה במידת השחיקה שחווים פסיכולוגים, להצטרפות פסיכולוגים ולשימורם במערכת הציבורית. הצעות ורעיונות שיועלו ישמשו אותנו בבניית תכנית העבודה בנושא.

רקע כללי

מחקרים רבים בארגוני בריאות ברחבי העולם מצאו קשר בין שחיקה לבין פגיעה ברווחת העובד, המוטיבציה שלו, תפקודו ואיכות הטיפול הניתן על ידו, היעדרויות, עזיבה ופרישה מוקדמת. שחיקה מתפתחת כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית ללחצים, והופכת לכרונית ללא טיפול. גורמי לחץ איתם העובד מתקשה להתמודד לאורך זמן הינם בעלי השפעה שלילית על בריאותו הפיסית והמנטאלית. גורמים המגנים על העובד מפני חווית לחץ מפחיתים את סיכוי לשחיקה ומשפיעים על רווחתו ותפקודו.

במסגרת התוכנית הלאומית למניעת שחיקה ערך משרד הבריאות בשנת 2018 סקר בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות. מטרת הסקר הייתה לשקף תמונת מצב לאומית וארגונית בנושא חוסן ושחיקת עובדים, לזהות גורמים המשפיעים על שחיקת העובדים, ולשמש בסיס לקידום תכניות התערבות ברמה הלאומית והארגונית. על הסקר השיבו 641 פסיכולוגים מארגונים שונים במערכת הבריאות הציבורית. ממצאי הסקר הצביעו על כך שמדד השחיקה בקרב הפסיכולוגים עומד על 3.2, כשבעולם מקובל כי מדד של 3 ומעלה מצביע על מצב של שחיקה גבוהה הדורשת התערבות מיידית. גורמי הלחץ המשפיעים באופן שלילי ונמצאו בסקר בעלי קשר חזק לשחיקה בקרב הפסיכולוגים הם: "עומס עבודה" ו"קושי לשלב בין הבית לעבודה". בין המשאבים הארגוניים המגנים בפני שחיקה נמצא "הגיוון והעניין בעבודה". ממצא נוסף הצביע על קשר בין מדד השחיקה ו"התחושה כי מערכת הבריאות אינה מטפחת את המקצוע".

במסגרת התוכנית הלאומית הוקמו וועדות שונות של ארגונים וסקטורים שונים במערכת הבריאות, בתוכן גם וועדה של פסיכולוגים, במטרה להציע תכניות לחיזוק חוסנם של העובדים, וצמצום השחיקה והשלכותיה.

לממצאי סקר השחיקה במערכת הבריאות

136

כל התשובות

נראה כי משנה לשנה מוערמים עוד ועוד קשיים במסלול המוביל בסופו הנכסף לתואר פסיכולוג מומחה. מסלול שמשכו התיאורטי נפרש על פני עשור, ובפועל נמשך גם מעל לכך. כמתמחה בשירות הציבורי, אני מוצאת את עצמי קופצת מעל משוכות רבות - דרישות רבות בהרבה ממכסת השעות המוקצות לביצוען ואשר משולמות, כך שבפועל אני עושה שעות נוספות רבות אשר אינן מתוגמלות. - עבודה ממושכת תחת תנאי עומס ולחץ (רב הזמן אין לי אפילו זמן לאכול או להתפנות!). - קושי לשלב בין קריירה לבית, לצד קושי כלכלי משמעותי!
במקצועות בהן לא נדרשת כלל השכלה או הכשרה מרוויחים משמעותית יותר, המצב מביש ומביך.

Nili Chen Borochov's picture
נוצר ע"י
24.07.19
3
8
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
Nili Chen Borochov's picture
Nili Chen Borochov
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

1. שכר נמוך אשר לא מאפשר להתפרנס ללא קליניקה גדולה, מה שיוצר עומס רב (למעשה עבודה במשרה יותר ממלאה).
2. אפשרויות לא אחידות, ולעתים מצומצמות, להתפתחות וללמידה. מה גם שלא מכירים (כגמול השתלמות) בהשתלמויות רבות שהפסיכולוגים עושים *על חשבונם*
3. צורך לעבוד ללא תגמול (למשל בתחומים רבי-כתיבה כמו דיאגנוסטיקה) מעבר לשעות
4. אפשרויות קידום מצומצמות

גליה ספיבק's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית קלינית
24.07.19
1
7
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

כפסיכולוג קליני בכיר העובד במערכות ציבוריות שונות כ-35 שנה, אשמח לשתף בהבנות שלי לגבי הסיבות לשחיקה והנטיה של פסיכולוגים מומחים ומדריכים לפרוש מהעבודה במערכות הציבוריות.
ההחלטה של פסיכולוג מומחה ומדריך להמשיך ולעבוד במסגרות ציבוריות נובעת להבנתי בעיקר מהסיבות הבאות:
1. עמדה ערכית המייחסת חשיבות לעבודה הציבורית ולתרומה לקהילה.
2. הרצון לעבוד בסביבה רב-מקצועית ויחד עם עמיתים למקצוע, מה שמאפשר שיח ותרומה הדדית להתפתחות המקצועית.

אביתר מיכאליס's picture
נוצר ע"י
24.07.19
3
7
הצבע\י לתשובה
תגובות
Atalia Cnaani's picture
Atalia Cnaani
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביטל ואמיתי תומר's picture
אביטל ואמיתי תומר
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

תשלמו לנו כמו אנשי המקצוע שאנחנו, והשאר ייפתר מעצמו. כי לא נצטרך להשלים הכנסה, לחיות בחרדה כלכלית, ולשאת את הידיעה הבלתי נסבלת שמבזים אותנו מדי יום. הטקסט בפתיח על "גיוון בעבודה" ושאר גורמי שחיקה מביש. שוחק כשאי אפשר להתקיים בכבוד. זה הכל.

מעין גפר's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית בהתמחות חינוכית
24.07.19
1
3
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

לא יכול להיות שבסוף 4 שנים חווד תהה המלצה לתוספת זמן התמחות ללא אפשרות לגשת לבחינה אוביקטיבית. לא יכול להיות שהההכנה לבחינה לא תהה בזמן ההתמחות אלא על חשבון המתמחה לאחר סיום ההתמחות כאשר הוא כבר אינו משתכר. לא יכול להיות שלא יהיה אפשרות לתת חווד על המדריכים. לא יכול להיות שלא נקבל מדי שנה את חווד ותינתן לנו אפשרות להגיב עליה כפי שנדרש. לא יכול להיות שמקומות התמחות לא ידעו מהם הכלים שצריכים להעביר במתווה החדש (למשל אילו שאלוני קשב טובים וכו) ולא ידעו מספיק על mmpi או על הרפאס.

Mia Sofer's picture
נוצר ע"י
24.07.19
1
3
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

בנוסף לשכר המעליב ושעות העבודה בבית, כמתמחה בשירות הציבורי בדרום, עומס העבודה המוטל עליי מועצם עוד יותר כתוצאה מהיעדר פסיכולוגים שנשארים לעבוד באזור, כך שנטל העבודה מתחלק בין פחות פסיכולוגים. נוסיף לכך את השפעות ההסלמות המתמשכות באזור הדרום אשר להן יש השלכות על רמת המצוקה והיקף הביקוש לטיפולים, את מיעוט המטפלים מסקציות שונות (כדוגמת פסיכיאטרים, מרפאות בעיסוק, קל"ת ועוד) ונגיע לעומס אדיר על הפסיכולוגיה הציבורית בדרום. אז מעבר לשינוי הדחוף המתבקש בגובה השכר, יש להביא באופן דיפרנציאלי למילוי התקנים דרך תמריצים לפסיכולוגים העוסקים בשירות הציבורי בדרום וכן להשקיע בהכשרתם.

מתמחה's picture
נוצר ע"י
מתמחה בפסיכולוגיה
24.07.19
1
3
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

לעניות דעתי, הסיבות לכך שפסיכולוגים.ות לא נשארים.ות בשירות הציבורי הן:
1. השכר המאוד מאוד נמוך לא פרופורציונלי להכשרה הארוכה והקשה שנדרשת במקצוע.
2. היעדר עדכון מצב התקינה לאורך שנים רבות יוצר עומס עבודה לא הגיוני על כל פסיכולוג.ית.
3. עומס העבודה מחייב ביצוע עבודה נוספת מעבר לשעות המשרה המוגדרת שאינה מתוגמלת כלכלית.
4. תוספת מתמדת של תחומי עבודה ופרויקטים שאליהם לא נלווים הגדלה בכמות התקנים או העלאה בשכר.
5. טווח דירוגים ודרגות צר שלא מאפשר עלייה משמעותית בשכר לאורך שנות העבודה.

רותי ברנשטיין פרץ's picture
נוצר ע"י
מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית
24.07.19
3
3
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
רותי ברנשטיין פרץ's picture
רותי ברנשטיין פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אני פסיכולוגית מומחית ותיקה ומדריכה בפסיכותרפיה. עובדת ביחידה לאשפוז יום בבי"ח פסיכיאטרי ממשלתי. לאורך השנים חל פיחות עצום בחשיבה ובהחזקה של המקום הנפשי בחיי המטופל (ובנפש המפוצלת, שמקבלת בטויים עוצמתיים בעבודה בצוותים רב מקצועיים). הרפורמה לבריאות הנפש החמירה את האפשרויות ואת המצב. ההפרעות הקשות, הלחץ המתמיד והדרישה ל"יעילות", לשיקום משמעותי, שנתפס יותר ויותר בהיבטים מציאותיים (חשובים לכשעצמם...) בלבד, הדרישה לשחרור מהיר לצד העדר כוח אדם מספיק, הפכו את התפקיד הפסיכולוגי הקלאסי של "היכולת לחשוב" למאבק קונפליקטואלי, שקשה להכילו לפעמים.

רבקה חוברס's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית קלינית מדריכה
24.07.19
1
3
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

1. השכר שלנו כסקטור בהשוואה לסקטורים האחרים בבית החולים מעליב ונותן תחושה של חוסר הערכה.
2. כדי להיות משמעותיים בעבודה בבתי חולים עברנו מספר פסיכולוגיות לעבוד ב 3/4 משרה. השכר נשאר מאוד נמוך ביחס לעבודה בקופות חולים למשל והיכולת לעבוד בקליניקה הצטמצמה.
3. השכר הנמוך מכריח אותנו לעבוד בעבודה פרטית בערבים. זה מעייף ושוחק מאוד.
4. אין אופק ניהולי של ניהול מחלקה/ מרפאה.
5.העבודה בבתי חולים מתפצלת בין הדרכות מתמחים רבות לעבודה עם מטופלים ועם הצוות. זה עומס רב שאין לסקטורים אחרים שמקדישים את כל זמנם למחלקה שלהם.

יעל כהן חזני's picture
נוצר ע"י
25.07.19
2
2
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

מבלי לחזור על ההערות החשובות אשר העלו עמיתי, להן אני שותפה-
בלב השחיקה ישנו אלמנט מרכזי של חשיפה למצבי חיים מורכבים- טראומות, אובדנים וקשיים משמעותיים. ככל שאילו נאספים יש מימד של שחיקה ואף אלמנטים משמעותיים של חרדה מצטברת שהיא תולדה של חשיפה זו.
אפשרות לפסק זמן של חודשים ספורים אחת לשנה, אולי תוך תהליך למידה ( לפי המודל של "שנת שבתון") בתקצוב ממשלתי, יקל על האפשרות לתפקד בתפקידים מורכבים ועמוסים שנים רבות.

לימור שרוני's picture
נוצר ע"י
24.07.19
1
2
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

מעבר למה שנכתב לגבי השכר המעליב והעבודה בהיקפים גדולים יותר מהשעות המתוגמלות בפועל, אני עובדת ביחידה לגיל הרך ומוצאת שהעבודה מול קופות החולים שוחקת מאד. מתוך מכסה של 18-27 טיפולים שמגיעים למשפחה, מקבלים בטיפין טיפין, מדי כמה פגישות ממלאים שוב טפסים, מטרטרים את המשפחה וממתינים לשיקול הדעת של מאן דהוא כדי להמשיך טיפול.
מציעה- היות והקופה נתנה אישור לטיפול פסיכולוגי- תנו לחוות הדעת של אנשי המקצוע מרחב לעבודה מקצועית ואתית ללא קשיים בירוקרטיים נוספים. סל התפתחות הילד מאפשר מכסה של 27 טיפולים- שחחרו אותה בשתי פעימות לכל היותר. לא 3-4 זה לא סביר.

Ayala Fridman's picture
נוצר ע"י
07.08.19
0
1
הצבע\י לתשובה

בתחום ההתפתחותי
1.שכר נמוך לא מתגמל, שאינו מאפשר השתכרות הולמות ואינו עומד ביחס לכמות ההשקעה/למידה של המקצוע
2. עומס מטופלים ואבחונים ומיעוט שעות הדרכה
3. אפשרויות התקדמות מצומצמות
4. בשל מיעוט תקנים לפסיכולוגים, לא מתאפשרת מספיק חשיבה משותפת , למידה משותפת בתחומים ייחודיים לפסיכולוגים והקמת צוותים פסיכולוגים.
5. אין הכרה בהשתלמויות, וגם אין גמול על השתלמויות המתאימות לפסיכולוגים כגון בינס לפסיכותרפיה.
6. ספציפית לפריפרייה מיעוט פסיכולוגים

Tahel Stein-Lahad's picture
נוצר ע"י
26.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

אני רואה מקרוב איך מרפאות זונחות סטנדרטים של אתיקה מקצועית לטובת שיקולי עלות-תועלת. החלטות מתקבלות עם מעט מאד חשיבה קלינית והרבה מאד חשיבה כלכלית. העבודה היום בחלק מהמסגרות הציבוריות הפכה למלחמה מתמשכת, שוחקת ומדכדכת למען טובתם וזכויותיהם של המטופלים. עבורי לפעמים נהיה בלתי נסבל להיות חלק ממערכת כזאת, שלא לומר להיות נציגה שלה מול אלה הנזקקים לשירותיה.

25.07.19
1
1
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

מה שוחק?
1..שכר נמוך
2.תנאים פיזיים לא הולמים (מחסור בחדרים, היעדר מקום לאכילה והתייעצות לא פורמאליות)
3. עומס הטיפולים ומורכבותם
4. השקעת משאבים נפשיים וזמן בעניינים טכניים (משלוח פקס, תיקון מדפסת, תמיכה טכנית).

מה עוזר?
1. ישיבות צוות
2.השתלמויות וימי עיון בתוך המסגרת של מחוצה לה
3.גיבוש תוך צוותי

אור's picture
נוצר ע"י
פסיכולוג מומחה
24.07.19
1
1
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אני פסיכולוגית מומחית בהסמכה להדרכה שעזבה את השרות הציבורי לאחר 9 שנים בשל שחיקה. הסיבות לכך כפי שאני רןאה זאת
1. שכר נמוך ביותר ביחס להשכלה, שנות ההכשרה,עומס וסוג העבודה והעדר אופק כלכלי ( העליה בדרגות איטית ואינה כרוכה בעליה משמעותית בשכר). לצורך השוואה פסיכיאטר מתחיל עם שנות ניסיון והכשרה כמעט מקבילות משתכר באותה מרפאה פי 4 מפסיכולוג ששכרו נמוך מעובדי מנהל ומשק.
2. שעות עבודה נוספות שתמיד ישנן בגלל אופי העבודה שמצריך כתיבה מקצועית רבה, ניהול מקרים, טלפונים, סיכומים ובקשות לטפסי 17, לא מתוגמלות. אין שעות שמוקצבות לכתיבה

אורית כהן's picture
נוצר ע"י
24.07.19
1
1
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

כמתמחה, ישנם גורמים שחיקה רבים שמשפיעים עליי. אבל לתחושתי הגורם המשמעותי ביותר לאורך השנים הינו הדרישה לשעות עבודה רבות מחוץ להיקף המשרה, כלומר שעות עבודה מהבית. הקושי נובע מחוסר תגמול כלכלי על שעות אלו, אבל אפילו יותר מכך, מתחושת עומס, הרגשה שגם לאחר יום עבודה מתיש ותובעני אין לי מנוחה מלאה, שתמיד יש משימות להשלים, וששעות הפנאי שלי מוקדשות לעבודה נוספת במקום להתרעננות ומילוי מצברים

נועם's picture
נוצר ע"י
מתמחה בפסיכולוגיה
24.07.19
1
1
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

1. העדר תגמול הולם, בלשון המעטה, והציפיה המאוסה של משרד הבריאות שפסיכולוגים יעבדו בתנאים שגובלים באלטרואיזם, זאת אחרי שנים של התמחות בתנאים מעליבים - תורמים לשחיקה, לחווית השפלה ומיאוס במערכת הציבורית.
2. יש מקומות שמנוהלים על ידי פסיכיאטרים שתופסים את הפסיכולוגיה באופן מזלזל. במקומות אלה פסיכולוגים מושתקים ולעתים סופגים יחס בלתי הולם ובלתי מכבד.

Inbar Morag's picture
נוצר ע"י
24.07.19
1
1
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

העובדה שעבודה במערכת הציבורית אינה מספיקה לצורך עצמאות כלכלית ומרבית הפסיכולוגים העובדים בשירות הציבורי נאלצים להחזיק גם קליניקות גדולות תורמת מאוד לשחיקה.
אם תנאי השכר, ומעטפת הלימידה היו כאלה שמאפשים התפרנסות בכבוד רק מעבודה במערכת הציבורית גם בהיקפים של משרה מלאה או 75% משרה, הרדיפה המתמדת היתה מתמתנת והשחיקה יורדת. (זאת בנוסף ולא במקום מה שכבר כתבו על מסלולי קידום השתלמויות ולימדה בתוך מסגרת המערכת)

Rakefet Sella's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
1
הצבע\י לתשובה

מנקודת מבטי הגורמים לשחיקה הם:
• שכר זעום ומביש במערכות הבריאות הציבוריות.
• עומס של מטופלים על כל מטפל
• השחיקה מתחילה עוד לפני שלב המומחיות כאשר עוברים דרך מסלול מפרך בשכר זעום ותחושה של ניצול.
• העדר חוק פסיכותרפיה!! כל אחד כיום יכול לעשות קורס של מספר חודשים בטיפול כזה או אחר ולקרוא לעצמו פסיכותרפיסט/יועץ/מטפל רגשי וכד'.
• אין הבנה לגבי מהות המקצוע, לא ניתנת מספיק חשיבות לחיוניות המקצוע בתחום הבריאות.

Israela Rosen-Zoref's picture
נוצר ע"י
13.08.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
Bago Vita's picture
Bago Vita
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אני פסיכולוגית קלינית מומחית כשלוש שנים, בהן אני עובדת בשירות הציבורי בשליש משרה. אני מצטרפת לגורמי השחיקה שתוארו כאשר בראשם השכר שאינו הולם את ההכשרה והניסיון ואינו משתנה בהתאם להתפתחות המקצועית (מומחיות, הסמכה להדרכה). מעבר לכך העבודה הנוספת שאינה מתוגמלת, היעדר הכשרה מספקת, מיעוט אפיקי התקדמות ותנאים פיזיים לא מספקים. אנסה להציע כמה פתרונות.

Anonymous's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית קלינית
12.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

דוגמה לבעיית השכר, מעבר לפרטים היבשים במשכורת-

Rony Berger-Raanan's picture
נוצר ע"י
11.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

שלום. אני עובדת כפסיכולוגית חינוכית בשרות הציבורי 17 שנים ומסיימת הסמכה להדרכה. המקצוע שלנו דורש השכלה אקדמית, הכשרה ממושכת, והכלה של הרבה אמוציות רגשיות. כמעט בכל מקצוע אחר שדורש השכלה אקדמית, הייתי משתכרת לפחות כפול אחרי 17 שנים באותו מקום עבודה. כשמרוצים ממני- הייתי מקבלת בונוס. הייתי מקבלת רכב, טלפון ומחשב נייד. במקום העבודה שלי, אני מקבלת החזר נסיעות חודשי-חופשי ואני מביאה עטים מהבית. אני צריכה להילחם על הזכויות שלי, כמו החזר על השתלמויות.

Adi Friedman's picture
נוצר ע"י
11.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

בעבודתי בקופת חולים מאוחדת אציין שתי בעיות מרכזיות שלצערי אני לא רואה בהן שום התקדמות - הראשונה, אין שום פתרון לנושא מלגות המתמחים. כבר זמן רב מאז שהמרפאה שלנו הוכרה כמרפאה למתמחים, אך מאחר ונושא המלגות לא נפתר, אנחנו ללא מתמחים, דבר שיש לו השפעה רבה גם על היקף השעות הטיפוליות שאנו יכולים להציע, גם על היכולת לבסס מערך הדרכה עם אופק להתפתחות מקצועית לפסיכולוגים העובדים, וגם על השחיקה של המטפלים.
בנוסף, מאז שהוקמה המרפאה, לא הוגדלו התקנים, בניגוד לתוכניות שהיו עם הקמתה, דבר שגורם לתסכול מתמשך בחוסר היכולת להתפתח ולפתח את מתן המענים הכל כך נדרשים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
11.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. שכר, נאמר כבר הרבה, אבל זה בוודאי הגורם המרכזי. תגמול ראוי על עבודה קשה יכול למנוע שחיקה. כיום השכר נמוך בצורה מחפירה. בנוסף לעלייה בסיסית, מציעה גם--עלייה הדרגתית בשכר עם העלייה בוותק, כולל בזמן ההתמחות, ובוודאי בסיומה ובמעבר למומחיות ואז להדרכה. עלייה בשכר גם כפונקציה של הכשרות ספציפיות.
2. עבודה מהבית- כתיבת אבחונים, בקשות, סיכומים, עריכת טלפונים, ועוד ועוד... שעות רבות שאינן מתוגמלות ובוודאי מוסיפות לשחיקה, כיוון שאין פנאי למנוחה והתאווררות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
10.08.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אני קוראת את התגובות שנכתבו ומתעוררות בי רגשות מעורבים, מחד אני שמחה לגלות שהצרה שלי הינה צרת רבים ובכך יש נחמה אם כי מאידך גם תסכול רב על המציאות העגומה של תהליך ההתמחות, המרירות והצורך להקריב המון למען המקצוע. הקושי העיקרי הוא העדר תגמול כלכלי נאות שמקשה על ניהול אורח חיים נורמאלי המשלב בין עבודה, משפחה והדאגה למפלט רגשי – מיותר לציין בפורופ הזה כמה העבודה של הפסיכולוג מפעילה בקרבו הצפה רגשית ודורשת ממנו לפעול למען פורקן ועיבוד חוויותיו הרגשיות, הכוללת מנוחה ודאגה אישית למען הימנעות ממוצפות רגשית העלולה לפגוע בשירות הניתן למטופליו.

Malak Elias's picture
נוצר ע"י
09.08.19
2
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
Malak Elias's picture
Malak Elias
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

1. שכר- מעבר למה שכבר צוין פה על השכר הנמוך מאוד, לדעתי זה משפיע גם על המשך הדרך. בשל נקודת הפתיחה שלנו כמתמחים, משלמים לנו בשנות ההתמחות, בין אם במלגה ובין אם כתקן של המקום, משכורת מאוד נמוכה, לאחר מכן/ במקביל, אפילו אם אותו מקום מציע להישאר בתפקיד נוסף/ להשלים משרה, המשכורת המוצעת -עם מרכיב של "העלאה"- עדיין נמוכה ביחס לתפקידים אחרים למשל לעוסים שמתחילים מלכתחילה בנקודת שכר גבוהה יותר (ולהם תואר ראשון בלבד) ואז כשהם מבקשים העלאה הם בנקודת מיקוח טובה יותר.

Anat Marmor's picture
נוצר ע"י
08.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

בתור בוגרת שנת ההשלמה בפסיכולוגיה חינוכית בירושליים זכיתי ללמוד עם ליאת באומינגר המעניינת והמקצועית. נפגשנו עמה פעם בשבוע לשעתיים אקדמיות, עשינו תצפית על אם ותינוק וניתחנו תצפית זו לפי דניאל שטרן. בנוסף,ביצענו טיפול מודרך קצר מועד וגם אותו ניתחנו לפי תאוריות טיפוליות שונות.
עם זאת,בוגרי שנת ההשלמה, מחוייבים ללמוד שוב קורס יסודות הטיפול כמתמחים. הקורס זהה ואף בעל דרישות נמוכות יותר ופחות תהליכי. זאת, באופן ברור, לאור מיעוט המפגשים והתדירות שלהם בקורס החוזר.
המחוייבות לחזור על הקורס מונעת ממני להשקיע את הזמן בללמוד קורס אחר או להשקיע את הזמן בעבודה.

Naama Erlich's picture
נוצר ע"י
08.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

חלק מהעניין הוא העדר העניין ובשכר זעום יותר. כלומר אם יוצעו הטבות סטטוס ועניין יותר אנשים יוכלו לקחת חלק בשירות הציבורי.

1. משרות קטנות יותר מחצי משרה שיאפשרו לעבוד יומיים במקום ציבורי ובשאר הזמן להתפרנס.

כנל לגבי הסמכה להדרכה בפחות מחצי משרה- זה מבריח מומחים מהשירות. להיות גם הורה לילדים קטנים גם לתת 21 שעות ללא שכר הולם ואז עוד להתפרנס ולצמצם את נזקי כל שנות ההכשרה מבחינה כלכלית זה לא ריאלי.

2. דיפרנציאציה בתפקיד המומחה כך שיגוון מהקליניקה. כלומר יותר תפקידי הדרכה, ניהול, טיפול בקבוצות,טיפול בזוגות, הרבה למידה ועיון ופחות שעות טיפול סטנדרטיות מהתמהיל שיש עכשיו.

דנה's picture
נוצר ע"י
פ. קלינית מומחית
06.08.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

ראשית, אני מסכימה עם כל מה שקראתי עד כה.
מעבר לכך, אחרי 4 שנות התמחות, הדרישה להמתין 3 שנים במערכת הציבורית להסמכה להדרכה ולעבור עוד שנתיים של הסמכה וכל זאת בדרישה ל50% משרה ציבורית, זה משהו שהוא מעבר ליכולת של הפסיכולוגים להתפרנס בכבוד. רבים עוזבים בסיום ההתמחות, כי האופק להתקדמות בשכר ובמעמד המקצועי נראה רחוק ולא מתגמל.

אורלי ניאגו's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית- אחראית על ההתמחות השיקומית
06.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1)פסיכולוגים אינם מעוניינים בתפקידי ניהול
התמודדות: א) הצעות עבודה של שילוב ניהול וקליניקה ב)פתיחת קורסים לניהול לפסיכולוגים בכל שלבי ההכשרה.
2)הגדרות תפקיד רחבות, אשר אינן בתחום הכשרתו ושאיפותיו של הפסיכולוג (למשל, הכנת בקשות לסלי שיקום).
התמודדות: הגדרה ברורה יותר ומפורטת יותר של מ. הבריאות לגבי תחומי העיסוק של הפסיכולוג.
3)הכבדה הולכת ונעשית יותר מכבידה (וארוכה) בדרישות ההכשרה של הפסיכולוג, יותר מכל מקצוע אחר. זאת כאשר, לעיתים קרובות, המערכת הציבורית איננה מכירה ואיננה מוקירה את היתרונות
התמודדות: הקלה בדרישות למומחיות ולהסמכה להדרכה.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
06.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

הבקרה שהתקימה על ידיכם ועל ידי מערך בריאות הנפש לאחרונה במחוז צפון של הכללית, שיקפה בעיני את המצב הבלתי אפשרי:
מחד - דרישה לניהול מדוקדק של רשומות, זמני תגובה מהירים לאינטייק, ריבוי נהלים שיש להקפיד עליהם ודגש על אוריינטציה רפואית בכלל, ורפואה מתגוננת בפרט. דרישה זו יוצגה ע"י הבקרה הכללית.
מאידך, ציפיה - מבורכת לטעמי - להשקעה בלמידה, בהדרכה, במתמחים, בהתחדשות, במשכי הטיפול. דרישה זו יוצגה ע"י בקרת הפסיכולוג.

05.08.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מאפיין חשוב של פסיכולוגים, לפחות קליניים, הוא שאיפה להעמיק את הידע שלהם. עובדים רבים בשירות הציבורי מאיישים תוכניות המשך למיניהן: מכון ויניקוט, ממ"ר באונ' תל אביב- וכמובן, המכונים הפסיכואנליטיים.
בעוד מתמחים מקבלים מענה בתוך מקומות ההתמחות, שרובם משקיעים רבות בהכשרה ובלימוד המתמחים, הרי שהמומחים צריכים לצאת מחוץ למקום העבודה על מנת להמשיך את הכשרתם. תוכניות אלה בד"כ יקרות, צורכות זמן והמומחים מתקשים לשלב בינן לבין מקומות העבודה.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
01.08.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אני פסיכולוגית קלינית שנמצאת כשש שנים לאחר סיום התמחות ועובדת במסגרת מרפאה לבריאות הנםש מזה מספר שנים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
01.08.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

מספר סיבות שתורמות לעזיבה של מומחים צעירים ולשחיקה גדולה:
1. עומס עבודה בלתי סביר - אנו מספר מועט של פסיכולוגים במרפאה שנותנת שירות לאוכלוסיה גדולה ומורכבת. אין די כוח אדם מקצועי. ריבוי משימות על הצוות הבכיר - תורניות מיון, אחריות על אוכלוסיה ממרפאה לווין נוספת, וכל זה נוסף לטיפולים והדרכות.
2. ריבוי אינטייקים והקושי האתי והמוסרי לא לספק טיפול מיידי או קרוב למיידי למטופלים שזקוקים מאוד ונאלצים להכנס לרשימת המתנה של חודשים רבים.
2. שכר נמוך ומבזה עם מדרגות שכר חסרות משמעות.
3. העדר אופק קידום והתפתחות למשרות ניהול וארגון עם תגמול כלכלי ומערכתי הולם.

Naama Levitzki's picture
נוצר ע"י
30.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

כפי שכבר רבים אמרו לפני,בתור מתמחה קלינית בתחילת דרכי בהתמחות כבר מורגש העומס הרב. העומס מתבטא גם בדרישות הרבות במסלול ההתמחות ושלוב עם השכר הנמוך. לא ניתן לבודד את השניים. השכר נמוך כפי שהוא, אך נוסיף לזה את העומס הרב שדורש שעות עבודה רבות מעבג לתקן הפורמלי והנה השכר נמוך משמעותית יותר מאחר ודרישות העבודה מצמצמות את האפשרות להשתכר בדרך נוספת מעבר להתמחות עצמה. ויותר מזה, זו נהייתה הנורמה והתחושה היא שמצופה מאיתנו לעשות זאת ו'לתרום' שעות נוספות למערכת.

מתמחה222's picture
נוצר ע"י
30.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

כפי שכבר רבים אמרו לפני,בתור מתמחה קלינית בתחילת דרכי בהתמחות כבר מורגש העומס הרב. העומס מתבטא גם בדרישות הרבות במסלול ההתמחות ושלוב עם השכר הנמוך. לא ניתן לבודד את השניים. השכר נמוך כפי שהוא, אך נוסיף לזה את העומס הרב שדורש שעות עבודה רבות מעבג לתקן הפורמלי והנה השכר נמוך משמעותית יותר מאחר ודרישות העבודה מצמצמות את האפשרות להשתכר בדרך נוספת מעבר להתמחות עצמה. ויותר מזה, זו נהייתה הנורמה והתחושה היא שמצופה מאיתנו לעשות זאת ו'לתרום' שעות נוספות למערכת.

מתמחה2's picture
נוצר ע"י
30.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

כמתמחה לקראת סוף ההתמחות שכבר צופה את השחיקה והקושי להישאר בציבורי למרות האידיאל והרצון ללמוד ולצמוח מעבודת צוות... סיבות עיקריות עבורי:
-שכר נמוך
-חוויה שלא משקיעים מספיק מחשבה ומשאבים בהכשרה ופיתוח מקצועי של מתמחים ופסיכולוגים צעירים
-קושי לשלב את העבודה הציבורית עם האימהות- קשיים סביב חופשות לידה, חוסר בחדרים לשאוב לאחר חזרה מחופשת לידה, קושי עם חוסר גמישות בשעות, חוסר בחדרים לטיפול בשעות הבוקר כשהילדים במסגרות, וכו....

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
29.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. שכר כל כך נמוך שאינו הולם את הכשרתינו רבת השנים, את יוקרת וחשיבות המקצוע (כפי שמתבטאים בערכנו בשוק הפרטי), ואת העבודה הנדרשת מאיתנו מול מצבם הנפשי הקשה בד"כ של הפציינטים המגיעים למסגרות הציבורית.
2. השתלטות המודל הרפואי כשיח ביולוגיסטי-פסיכיאטרי, והצבת ערך היעילות (למשל, אשפוזים קצרים מאוד) על חשבון איכות במערכת בריאות הנפש (למשל, שיח רגשי מעמיק וארוך טווח), והעדר או צמצום האוטונומיה של הסקטור הפסיכולוגי. ייתכן שיש לחשוב על מבנה ארגוני שבו לסקטור הפסיכולוגי יהיה מרכז הנותן שירותים לכלל מחלקות בית החולים, אשר יתנהל באופן אוטונומי בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הפסיכולוגים עצמם.

עומר הגדיש's picture
נוצר ע"י
פסיכולוג קליני
29.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני פסיכולוגית קליניתוחינוכית מומחית-מדריכה, ב-2 התחומים, העובדת במרפאה לבריאות הנפש, כפסיכולוגית קלינית, לאחר שנים רבות של עבודה כפסיכולוגית חינוכית. מבחינתי, קיימים 2 גורמים עיקריים לשחיקה, פרט לנושא השחוק של השכר: בקשר לשכר, אני ממש מתביישת במשכורת אותה אני מקבלת, כאשר בני, שסיים את שירותו הצבאי בצה"ל והוא עדיין ללא השכלה אקדמית, יוצא עכשיו לשוק העבודה, השכר הראשוני המוצע לו, גבוה יותר מהמשכורת אותה אני מקבלת, לאחר כ-30 שנות עבודה בשירות הציבורי...
2 הגורמים האחרים, קשורים לתנאי ההעסקה:

29.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

הגיע הזמן שפסיכולוגים מומחים יוכלו לקבל הכשרה והסמכה להתאמת מרשמים בתחום ברה"ן. הסמכה כזו תעלה את קרנו של המקצוע שנשחקה מאוד מאז הימים בהם רק פסיכולוגים עסקו בטיפול פסיכולוגי.
בנוסף, הכשרה כזו תתן מענה טוב יותר למטופלים הפונים לפסיכולוגים לטיפול והזקוקים במקביל גם לטיפול תרופתי בכך שתמנע את הצורך בשני אנשי מקצוע. המעקב יהיה שבועי ולא חודשי.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
29.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

התגמול הזעום אינו הולם את השקעתנו הרבה הן הכספית והן המקצועית על מנת להיות פסיכולוגים. כמו כן היא השכר אף אינו מותאם לעבודה הרבה, לכוננות, נסיעות הג'אגלינג שנדרש ממנו. אני מחכה ליום בו אוכל לפתוח קליניקה לעבוד בשעות שארצה ולהרוויח כמו שמגיע לי.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
28.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

תנאי ההעסרה במערכת הציבורית גורמת לשחיקה מהירה, גם אצל מומחים צעירים, זאת למרות שאינם עובדים במערכת תקופה ארוכה ולמרות הרצון לעבוד במסגרת הציבורית, שגרם להם לבחור זאת מלכתחילה.
הסיבות לכך.
א. שכר נמוך, באופן אבסולוטי בהשוואה למשכורות במשק. ועוד יותר בהשוואה לתקופת ההכשרה, וגם בהשוואה ליכולת ההשתכרות בשוק הפרטי.
ב. כמומחית צעירה, איני מרגישה שהמערכת משקיעה בהכשרתי ובהתפתחותי המקצועית (מערכי הדרכה והשתלמויות) באופן שיתמוך בגדילה המקצועית- שהייתה הופכת אותי לעובדת איכותית יותר עבור המערכת בשנים לאחר מכן. מערך הדרכה כזה היה מפצה במידה מבחיבנתי על תנאי השכר הירודים.

שחר טל's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית קלינית
28.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

באמת איזה שאלה פלאית - מדוע פסיכולוגים במגזר הציבורי נשחקים ?
מרוייח כ-2600 ש"ח לחצי משרה במהלך התמחות קלינית.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
28.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

כמתמחה -
שעות העבודה הן עמוסות, פיזית ומנטלית, פעמים רבות סדר היום אינו מאפשר מנוחות והפסקות, או אפילו אינטראקציה עם עמיתים במרפאה. מעבר לכך, עבודה רבה נוספת שאינה מפגשים פרונטליים נעשית על חשבון הזמן הפרטי, וללא תגמול כספי (צינון\ניתוח\כתיבה של דוחות פסיכודיאגנוסטיים, עבודת הכנה לקראת הדרכות\ישיבות\סמינרים, קריאה ולמידה). על אלו נוסף עומס העבודה שדורשת העבודה הנוספת שאנו לוקחים על עצמנו כיוון שהשכר בהתמחות הוא נמוך באופן מבזה.

אילן's picture
נוצר ע"י
פסיכולוג מתמחה
28.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

בקצרה, העיקר הוא נושא השכר: התגמול הכלכלי אינו מאפשר התמסרות בלעדית לעבודה ציבורית. המשמעות המושגת בעבודה אינה מהווה תחליף לפרנסה יציבה ולעצמאות כלכלית.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
28.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

הפסחכולוגים רוצים כל הזמן לשפר את הרמה והתפקוד המקצועי (דבר שמבורך ) אך עושים זאת בשינויים בדרישות ולא פעם "יורים לעצמם ברגל (עליה מנסים לעמוד ולהשען) למשל בשרותים פסיכו חינוכיים רבים אין מאפשרים למתמחים לסיים התמחות ב4 שנים בחצי משרה או בפחות אם משרתם גדולה יותר. השינויים במציאות של משרד החינוך גורמת לשינויי תפקיד השפ"ים ומהנהלי שפח"ים דורשים מהמתמחים עיסוק בתחומים רחבים שהם מעבר לדרישות ההתמחות. בשפ"חים קטנים אפשרויות הלמידה וההתפתחות של הפסיכולוג המתמחה וגם המומחה קטנות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
27.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

כמו כולם השחיקה בשירות הציבורי לדעתי נובע מהשיחוב של שכר מחפיר וזלזול מצד מערכות המכרסמות במעמדו של הפסיכולוג הקליני כמו גם ציניות והקטנה מצד הפסיכיאטרים.
כל עוד לא היה שנוי משמעותי
בתחומים אלה השירות הציבורי לא יתפתח

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
27.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

בעיה משמעותית קשורה בעובדה שתפיסת המקצוע שלנו עדיין מושפעת מאד מהאופן בו עבדו פסיכולוגים בראשית קיומו של המקצוע: בהתנדבות.
כשאנחנו לא מתוגמלים על שעות כתיבת דו''חות או זמן שיחות טלפוניות לדוגמא משמעות הדבר היא חוסר הערכה ותפיסה שגוייה של המקצועיות שלנו.
בנוסף - הדרכה, למידה והשתלמויות צריכות להיות עשירות ורבות בכדי לאפשר תמיכה אבל גם הזנה שתורמת להפחתת השחיקה.

Keren Meshulam's picture
נוצר ע"י
26.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1) תקינה- נותן יציבות מערכתית, בטחון ותחושה כי המקצוע נדרש ומוערך.
2) שכר- תגמול ראוי על המקצועיות ומאפשר להתפרנס בכבוד ומוריד דאגות קיומיות . משחרר לעבוד במקום אחד ולתרום בו את המיטב.
3) אחריות יחד עם סמכויות - מאפשר לא להשחק בהשקעת אנרגיה על התמקמות מערכתית מעמדה של חולשה.
4) אופק של קידום - עונה על הצרכים האישיים להתפתח ולגוון. מפנה מקום לחדשים.
5) עזרה בטיפול נפשי אישי כחלק מתנאי השכר- שומר על כשירות, מנקה את "הרדיואקטיביות" שנספגת לאורך שנים של שהות שמקצוע הזה.

דר' דליה ברנדס's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית אחראית במחלקה פסיכיאטרית
26.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

1. שכר מתמחה זעום ואח"כ שכר מומחה לא גבוה במיוחד מה שמאלץ אותנו לעבוד בעבודות נוספות שעות רבות על מנת להגיע לשכר חודשי סביר בלבד וזאת לאחר עשור או יותר של מיעוט שעות עבודה וזכר מינימום.
2. המון המון עבודה לא מתוגמלת שלא נכללת בשעות העבודה - כתיבת דוחות דיאגנוסטיים ובמקרים של ניהול תיק מטופל: שיחות עם אנשי מקצוע נוספים וכתיבת מכתבים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
26.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני מתמחה בתחום התעסוקתי. אני לא עובדת במערכת הציבורית באופן ישיר אלא דרך מיקוד חוץ (בשירות התעסוקה).
השחיקה נובעת מהיעדר משאבים .
זה לא רק השכר הנמוך. זה כל המעטפת שמטפלת באזרח. הוא מגיע אלינו מותש נפשית מבירוקרטיה וחוסר הבנה. כאשר הוא כבר מתחיל להבין המערכות אינן זמינות עבורו ומצבו ממשיך להידרדר.

Yonit Blumenfeld's picture
נוצר ע"י
25.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

יאני פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, עובדת בשרות הציבורי במרפאה לבריאות הנפש בחולון 22 שנים. אני רואה בעבודה בשרות הציבורי חשיבות רבה בשמירה על שפיות החברה הישראלית. חושבת שאנחנו אנשי הצוות הרפואי והפרארפוא, עושים מעל ומעבר במשך שנים רבות לשמור על אותה רמה של מקצועיות ואיכות מתן השרות לאוכלוסיית הפונים לטיפול נפשי במרפאתנו, וזאת חרף הרעה הדרגתית ומשמעותית בתנאי העבודה. רמת השכר תמיד הייתה נמוכה, יחסית לסקטורים אחרים במשק, אולם, היו שנים כי יכולנו לפחות להנות מההעשרה מקצועית שהינה חיונית להחזקת יכולת החשיבה וההכלה שלנו המטפלים- שמתמודדים עם מצוקות קשות של אוכלוסיית המטופלים.

יעל גולדברגר's picture
נוצר ע"י
25.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

לא אחזור על נושא השכר העלוב, שנראה לי שהובהר היטב. אוסיף שאחד הדברים המדכדכים הוא היעדר אפשרויות קידום במערכת הציבורית, או אפשרויות קידום שאין בצידן תגמול כלכלי. היה קל יותר לשאת את שנות ההתמחות למשל לו היה אופק כלכלי לשאוף אליו בתוך המערכת הציבורית.

25.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

1. שכר נמוך ולא ראוי ביחס להיקף ההשקעה והכשרה.
2. הצורך לעבוד במספר עבודות בו זמנית על מנת להתקיים בכבוד.
3.העדר אופק ניהולי למשל, שיהיה מתן אפשרות לפסיכולוגים לנהל מרפאות.
4. הכרה בשעות מחקר כחלק משעות עבודה וכחלק מלוח התפקוד של הפסיכולוג.
פירסומים שיתקבלו כגמול להשתלמות.
אפשרות כמו אצל רופאים להתקדם בדרגות אקדמיות לאו דווקא דרך האוניברסיטאות.

adi granat's picture
נוצר ע"י
25.07.19
3
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
adi granat's picture
adi granat
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

השחיקה בשירות הציבורי במקצוע הפסיכולוגיה, ידועה גם ידועה היטב, לראשי האירגון בהווה ובעבר.
אני פסיכולוג קליני מומחה מדריך, ופסיכולוג חינוכי מומחה.כיום פנסיונר, ועברתי את כל המסלול המייגע והשוחק בהכשרה ובהדרכה. להל"ן הסיבות לדעתי, לשחיקה ולזילות של מקצוע הפסיכולוגיה בארץ.
1. השכר הנמוך מאוד תמורת העבודה, הדרישות המקצועיות, ומסלול ההכשרה הארוך. (עובדה ידועה).
2. הדרישות הגבוהות להכשרה ולהתמחות, אשר מקשות על המבקשים להצטרף למקצוע, מצד הוותיקים.
עם השנים השגת ההתמחות, הפכה למסלול יסורים מפותל ובעייתי יותר ויותר, עבור הפסיכולוג המתחיל.
(עובדה ידועה).

Ofer Bashari's picture
נוצר ע"י
25.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אתן את תשובתי בהתייחס לשלב בו אני נמצאת - מומחית צעירה.
הגורמים הקריטיים בעיניי כתשובה לשחיקה בעבודה בפסיכולוגיה הציבורית:

הגר מדר's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית קלינית
25.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אני מתמחה, מצד אחד רעבה ללמוד, להתפתח, להעמיק בתחום ולדעת עוד. מצד שני הניצול הכלכלי, השעות הנוספות של נספרות, השעות שכן נספרות ומתוגמלות באופן ביזיוני ביחס ליכולותיי וליכולות ההשתכרות שלי לו הייתי בוחרת במקצוע אחר, כל אלו יוצרים מרמור ושחיקה עוד משלבים מוקדמים. שורה תחתונה- תגמול הולם מונע שחיקה נקודה.

רוני's picture
נוצר ע"י
מתמחה
25.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

נושא השכר הוא המרכזי פה וכל השאר בטל בשישים

יפעת ג's picture
נוצר ע"י
מתמחה
25.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני פסיכולוג קליני צעיר במחלקה פסיכיאטרית סגורה אקוטית, וכבר מרגיש את השחיקה. לצד השמחה שלי והיתרונות בהשייכות לצוות, והרצון לתרום בשירות הציבורי.
1.כמו שכתבו התנאים הירודים מבחינת השכר מחייבים החזקת קליניקה גדולה כדי לפצות על הזמן "המבוזבז" במערכת הציבורית. ועומס העבודה הזה והפערים הבלתי נתפסים בהשתכרות מקשים מאוד.
2.העדר אפשרות לקליניים להכרה בגמול השתלמות. רבים מאיתנו עושים בי"ס לפסיכותרפיה ולא מתגמלים על כך למשל.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
25.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני מתמחה בפסיכולוגיה קלינית, מסיימת בחודשים הקרובים את ההתמחות. החלטתי להישאר בשירות הציבורי בגלל הסיבות שכתבו פה לפני - שילוב בין עמדה ערכית לבין רצון לעבוד בצוות רב מקצועי ולהמשיך להשתלם ולהתפתח מבחינה מקצועית.
לצד ההחלטה להישאר בשירות הציבורי, אני מצטרפת ומחזקת את כל הבעיות שהועלו כאן, כשבראש ובראשונה סוגיות השכר הנמוך, השעות הנוספות הרבות שלא משולמות ועומס עבודה רב (הן פרקטית והן מבחינת המאמץ הנפשי והמנטלי הכרוך בעבודתנו). אם המצב הכיום לא ישתנה, אני בספק אם אצליח להתמיד "במערכת" לאורך שנים.

מתמחה קלינית's picture
נוצר ע"י
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית
25.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. שכר נמוך.
עומס עבודה רב .
סיבות להשארות:
תחושות סיפוק.
גיוון ועניין
השתלמויות והדרכות.
צוות איכותי
תחושה שלא לבד _( בניגוד לקליניקה ).

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מעבר לכל התשובות שנרשמו כאן חייבת להוסיף גם את היחס לבוגרי שנת ההשלמה בפסיכולוגיה חינוכית
נבנתה תוכנית שכוללת את כל קורסי הליבה (למעט התפתחותית).
עם זאת, עדיין מחייבים אותי לקחת שוב את אותם הקורסים. קרי יסודות הטיפול.
הקורס הוא אותו קורס, לראיה אף אחד לא מצליח לנמק למה מחייבים אותי לקחת את אותו הקורס.

מעבר לזה ששילמתי 12500 לשנת השלמה שמסתבר שאינה מכסה דבר מלבד היותה כרטיס כניסה

מתמחה חסוי's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

כמתמחה ותיקה בפסיכולוגיה חינוכית, מרגישה שהשחיקה קשורה למספר רב של גורמים: עומס רב, עבודה שנדרשת מעבר לשעות העבודה (כתיבת אבחונים, טלפונים), ועדות ובירוקרטיה שלא קשורות לרוב ליכולות המקצועיות שלנו, כל זאת בשכר עלוב, ועם מגוון דרישות שמשתנות ולרוב מחמירות את המצב חדשות לבקרים, למשל הרפורמה בחינוך המיוחד והדרישות החדשות לבחינת המומחיות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

תודה. אני מתמחה בסוף ההתמחות השיקומית. עובדת בבית חולים ציבורי גדול, שלוש שנים כמתמחה יחידה , ללא אף פסיכולוג נוסף, במרפאה בה עבדתי (על כל המשתמע מבחינת עומסים, משימות וכו'). מלאת סיפוק ומשמעות מהעבודה אך חשה את השחיקה גם במגע המתמיד עם חולי,שרק הולך וגדל סביב הגיוון והחשיפה לעוד ועוד מטופלים ומצבים. עומס עבודה ללא בקרה כמעט ופער בין עבודת הפסיכולוג לעבודת סקטורים אחרים בבית החולים, מה שיוצר תחושת בדידות לעיתים ובמקרה הפחות נעים תחושה של סקטור שמערכת הבריאות כולה שמה אותו בעדיפות פחותה. זאת בעיקר בהקשר השיקומי או רפואי בו אנו עובדים לצד רופאים, אחיות וכד'.

Yaara Atias's picture
נוצר ע"י
24.07.19
4
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
Yaara Shalgi-Atias's picture
Yaara Shalgi-Atias
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
Yaara Shalgi-Atias's picture
Yaara Shalgi-Atias
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

אבל אחזק כדי שהקול יישמע רם וברור:
השכר שפסיכולוגים מומחים מרוויחים בשירות הציבורי, אחרי כ-10 שנות הכשרה, מחפיר! אי אפשר לצפות מאנשים משכילים ואיכותיים שיבואו ויישארו כשפשוט לא משלמים להם כסף. זה בלתי אפשרי.
ומעבר לכך, האחריות כבדה וגדולה, האוכלוסיה בדרך כלל מורכבת וזקוקה, ויש תחושה שכל דקה חייבת להיות מנוצלת היטב כדי להצדיק את קיומנו במערכת.

natalie.samson@gmail.com's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

קודם כל שכר גבוה יותר, יותר אפשרויות לעבוד באחוזי משרה נמוכים (כמו שליש או רבע משרה) כך שיתאפשר יותר בקלות השילוב עם עבודה פרטית, והוספת השתלמויות והכשרות שונות כחלק משעות העבודה.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני פסיכולוגית חינוכית מומחית וקלינית מתמחה, במשך 11 שנים בשירות הציבורי. העבודה מעניינת, לפעמים מצליחה למרות מיעוט המשאבים גם להשפיע על חיי ילדים ומשפחות. אבל התסכול, הבחירה הקשה אילו מהמשימות החשובות לא אוכל לבצע, כי אי אפשר הכל. התסכול, מהשכר המעליב שאני מקבלת גם בוותק וניסיון הזה. וכמה שעות עבודה מהבית, טלפונים ומיילים וחירום וסיום משימות דחופות על זמני הפרטי?
חיוני לתגמל כספית, וכך גם התקנים יתמלאו והעומס ירד ויאפשר לתת מענה ולמנוע נזקים וסבל לחיי אדם (וגם למשק).

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני מתמחה בפסיכולוגיה קלינית, עובדת כביכול בחצי משרה ובפועל נמצאת במקום העבודה חמישה ימים בשבוע, ולעיתים שישה. בנוסף לזה בערבים כותבת אבחונים ואינטייקים. למותר לציין שהשכר שאני מקבלת על מחצית המשרה נמוך מאד ואינו מאפשר לי לפרנס את משפחתי הקטנה. בעיניי אלו אחד ה-גורמים של השחיקה.

Hannah Weissberg Gold's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית. תחושת השחיקה היא תחושה המוכרת לי מידי במציאות היומיומית. אני מרגישה שהעבודה שבחרתי מספקת, ומעניקה לי תחושת משמעות שלא יכולתי לקבל במקצוע אחר. יחד עם זאת, שחיקה היא חלק בלתי נפרד ממנה. במכון להתפתחות הילד, שבו אני עובדת, למשל, אני מתמודדת עם עומס משמעותי של אבחונים, רובם של ילדים בעלי לקויות מורכבות ביותר, בתנאי עבודה מבזים מבחינת שכר ותנאים פיזיים (חדרים וציוד). מתוך העומס הרב אני נאלצת לחוות באופן מתמיד תחושת חסך והעדר, ולתסכל חדשות לבקרים הורים שמחזרים על הפתחים בבקשה להקדים אבחונים ולזרז תורי המתנה לטיפולים.

Gali Zaidman's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני פסיכולוגית בהתמחות שהיתה רוצה להמשיך לעבוד במגזר הציבורי גם בתור מומחית אך חוששת מהמחיר הנפשי שעלול להיות לכך. אני חושבת שהחשיפה למקרים מאוד מורכבים במגזר הציבורי היא גדולה מאוד והיא בעיניי גורם עיקרי בשחיקה. מה שהיה יכול לעזור הוא להפחית את עומס העבודה - להקטין את מספר שעות הטיפול השבועיות. כמות המטופלים הנדרשת היא מאוד גדולה ומעמיסה, בטח כשמדובר במקרים כל כך מורכבים. דבר נוסף שגורם לשחיקה בעיניי הוא עומס העבודה - מעבר לשעות הטיפול יש עבודה רבה נוספת לעשות הכוללת כתיבה בתיקים, שיחות טלפון עם מורים והורים, כתיבת מכתבים, אינטייקים, סיכומי טיפול וכו'.

יעל וילנר's picture
נוצר ע"י
24.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
גבי פרץ's picture
גבי פרץ
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

עיקר הקושי במסגרות הציבוריות הוא בתנאים. מצד אחד, השכר נמוך בצורה קיצונית. מצד שני, האחריות המוטלת על כתפינו גדולה מאוד.
הצרכים של הציבור הפונה אלינו גדול יותר ממה שאנחנו יכולים לספק. זה יוצר תסכול רב, תחושה שלא משנה כמה מאמץ נשקיע, זה לא יהיה מספיק. העומס הרגשי עלינו גדול מאוד.

אורלי's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית מומחית/מדריכה
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני חושבת שהשכר הביזיוני שאנחנו מקבלות במהלך ההתמחות על כביכול חצי משרה כאשר בפועל אומרים לך שמצופה ממך לעבוד יותר מהשעות שכתובות לך בתלוש וזה רק במוסד עצמו ללא קשר לשעות העבודה שאנחנו מספקים מהבית- אם בכתיבת אבחונים, אינטייקים וורבטים.
העבודה שלנו היא עבודה קשה ומורכבת מבחינה נפשית, ובשלב המקצועי שבו אני נמצאת כרגע אני לא מרגישה בנוח עדיין לפתוח קליניקה או לקחת על עצמי מטופלים נוספים, אי לכך אני פשוט צריכה להתקיים מהמשכורת הלא סבירה הזאת..

Chen Salhov's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

המשכתי בשרות הציבורי אחרי ההתמחות אך אחרי שנה אני מוצאת את עצמי מתלבטת הרבה לגבי המשך עבודה בשכר כל כך נמוך.
התחנה בה אני עובדת מלאה באנשים טובים אך בסופו של דבר זה לא מספיק.
בשכר הנמוך מאלץ להקדיש הרבה שעות לקליניקה ולעבודות פרטיות. זה מתסכל ושוחק.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני רוצה לשתף בהתנסות אישית, טרייה יחסית... את כל שנות הפרקטיקום וההתמחות שלי עשיתי במסגרות ציבוריות. כמובן שישנם יתרונות וחסרונות משמעותיים אבל הייתה לי מסקנה ברורה למדי, שאני אוהב לעבוד במסגרת זו ואני מעוניין להישאר בהיקף משרה חלקי במסגרת ציבורית. עם סיום בחינת ההתמחות התחלתי לחפש אחר מקומות בהם אוכל לעבוד לאורך זמן, מקומות שמתאימים מקצועית לראייה שלי, מקומות שאוכל להתפתח בהם גם בהמשך. לצערי החלום התנפץ תמיד בנושא השכר והבנתי שלא אפשרי להתפרנס בכבוד שבחצי מהמשרה שלך השכר הוא באמת מתחת לכל ביקורת. בסופו של יום כולנו צריכים לפרנס.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. העלאת שכר משמעותית.
2. הגדרה ברורה יותר של חריגה משעות העבודה - לא ייתכן שבאופן מובנה כתיבת אבחון תיערך מחוץ לשעות העבודה.
3. שינוי תחשיב יחס הדרכות/מטופלים - יש מקומות מהם הרושם העולה הוא של אי-מתן מעטפת לעבודת צוות, להתייעצות ולהתפתחות מקצועית. חשוב להדגיש שלהדרכות יש מקום משמעותי בחיי הפסיכולוג, לכל אורך שנות חייו המקצועיים.
4. השקעה בהכשרות ושיפור הרמה המקצועית של הצוות - בין עם זה בהשתלמויות, בין עם זה באבחון, וכו'.
5. שיפור תקינה ואופק התקדמות - לא ייתכן שלא יהיו תפקידים בכירים המאויישים על ידי פסיכולוגים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

- השכר שלא מאפשר להתפרנס מהעבודה הציבורית ומאלץ קיום של קליניקה גדולה (כלומר עבודה ביותר ממשרה מלאה) כדי להתקיים.
- מערך הלמידה אשר, אחרי סיום ההתמחות, אינו מאפשר למידה מספקת. בו בזמן היעדר הכרה (כגמול השתלמות) בהרבה מההכשרות שהפסיכולוגים עושים *על חשבונם*.
- הצורך לעבוד לפעמים מעבר לשעות העבודה, ללא תגמול כלל, למשל בתחום הדיאגנוסטיקה.
- אפשרויות קידום מוגבלות.

גליה ספיבק's picture
נוצר ע"י
פסיכולוגית קלינית
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

מספר סוגיות שאני מזהה שתורמות לשחיקה במערכת הציבורית מהעיניים שלי כמתמחה:
1. שכר שלא הולם לשעות העבודה או לרמת ההכשרה. ובפרט, הצורך המוטמע במערכת להשקיע שעות נוספות (משתנות בכל מקום התמחות, אך מדובר במספר לא קטן של שעות בשבוע) שאין בשכר.
2. בירוקרטיה עודפת סביב תהליך ההכשרה וההסמכה - יש צורך להעביר לפורמט ממוחשב את הבקשה להמלצות, חתימות, הרשמה לרישיון, ההגשה לבחינה - וכל הטפסים הרבים שצריך להגיש בהארד-קופי לאורך השנים. יוצר המון עבודה ("לרדוף" אחרי הממונים שיחתמו על שעות, המלצות, ועוד) ומאוד מאוד לא אקולוגי..

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
1
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

שכר נמוך עד כדי מעליב לצד עומס עבודה מאוד גדול המצריך עבודה מעבר לשעות הפורמליות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. שכר.
2. היקף משרה- אין אפשרות לעבודה בהיקף משרה רחבה יותר.
3. תמיכה בתהליכי התפתחות מקצועית המלווים בהדרכה ולא רק בהכשרות נקודיתיות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני פסיכולוג מומחה העובד במחלקה סגורה אקוטית לגברים בבית חולים פסיכיאטרי.
1. שכר. הבעיה המרכזית הנוגעת למיעוט הפסיכולוגים במגזר הציבורי הוא השכר. השכר שאני מקבל מעליב קטגורית וגם ביחס להכשרתי המקצועית ולרמת ההשקעה שלי בעבודה. השכר הנמוך מחייב אותי לתחזק קליניקה פרטית ולעבוד בה שעות החורגות ממשרה מלאה בכדי לפצות על שעות העבודה במגזר הציבורי.

רוני כץ's picture
נוצר ע"י
פסיכולוג מומחה
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

תהליך התמחות מייגע, ארוך ולא מתגמל והידיעה שגם כמומחה התנאים בשירות הציבורי מחפירים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אין רגולציה על מעמד המתמחה, כלומר צוות ההדרכה וההנהלה משולחי רסן ויכולים להתעמר במודרך כרצונם. מקומות התמחות רבים יכולים לרסק נפשית מתמחים בעוד שנהנים מחסינות מעמדית ומקצועית.

Gonen Chen's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

1. שכר שכר שכר- השכר אינו הולם את רמת ההכשרה הנדרשת כמו כן אין אפשרויות להתרדם בסולם התקדמות ושיפור שכר כתוצאה מלקיחת אחריות לדוג משרות ניהול,כוננויות וכד.
2. אין די השקעה בלמידה מאורגנת כולל מעטפת של הדרכות לאורך זמן והטמעה של שיטות עבודה וחשיבה חדשניות. גם כשיש השתלמות היא לרוב אינה מלווה בהדרכה כך שהיא לא מאפשרת למידה מעמיקה.
3. תנאים פיזים הולמים- מרפאות מוזנחות, מחסור בחדרים. אין אפשרות חמשרות בהיקף גדול יותר מחצי משרה...

Meyrav Keinan's picture
נוצר ע"י
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

אני כרגע בשלב ההתמחות ולכן יודעת לענות רק מנקודת המבט של משרות למתמחים. בעיניי בראש ובראשונה השחיקה נגרמת בשל העובדה שאחוזי המשרות הן 50% בלבד והשכר זעום, כך, אנו חייבים לעבוד בעבודות נוספות והדבר יוצר עומס כבד וקושי להיות מחויב באופן מלא למקום העבודה. מעבר לכך, ההתמחות והמשרות בשירות הציבורי דורשות עבודה מרובה שאינה נכללת במסגרת שעות העבודה כגון: כתיבת סיכומי פגישות, אינטייקים, אבחונים, ומכתבים למטופלים. בעיניי הפיכת המשרות למשרה מלאה או הגדלת אחוזי המשרה והוספת זמני עבודה לכתיבה עשויים ליצור שינוי משמעותי ולתרום רבות לרווחה של העובדים.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
0
0
הצבע\י לתשובה

גורם מרכזי לשחיקה נראה לי היקף המשרה והעובדה שהיקף זה אינו מתגמל כלכלית או מקצועית. הייתי מציע לאפשר היקפי משרה מצומצמים ביותר - 1/4 משרה, 1/3 משרה וכדומה. היקף כזה יאפשר לאדם להגיע ליום שיכלול ישיבת צוות/סמינר, ולטפל 4 שעות לצורך העניין, דבר שישמור על יחס סביר בין שעות "תפוקה" ושעות מקצועיות, מבחינת המערכת, ולדעתי יכול להחזיק אנשים במערכת שנים רבות.

נוצר ע"י
Anonymous (not verified)
24.07.19
2
0
הצבע\י לתשובה
תגובות
אביגל מילסון-דגן's picture
אביגל מילסון-דגן
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture
אביטל ואמיתי תומר's picture
אביטל ואמיתי תומר
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
Anonymous's picture

סטטיסטיקה

136 תשובות
74
חברים
49
הצבעות
49
תגובות

זמן שנותר לדיון

הדיון הסתיים