לאפשר לכל בתי המרקחת בארץ לנפק תרופות לכל חברי הקופות במחיר מסופסד
Vote
תגובות
מסכימה עם משה הופמן. עבודה בישיבה נחשבת לאחת הרעות החולות של המאה ה - 21. אני דווקא בעד להעביר את 'חוק הזכות לעבודה בעמידה' בדומה למה שמכונה 'חוק הקופאיות'. במסגרת החוק הזה כל אחד יוכל לבחור ולנוע בין ישיבה לעמידה - בדיוק כמו שעושה הרוקח. אם אין לך כיסא גבוה עליו את יכולה לשבת במהלך העבודה זו כבר בעיה של במנהלים שלך ובניגוד לחוק. דרשי זאת
Vote:
מסכימה עם משה הופמן. עבודה בישיבה נחשבת לאחת הרעות החולות של המאה ה - 21. אני דווקא בעד להעביר את 'חוק הזכות לעבודה בעמידה' בדומה למה שמכונה 'חוק הקופאיות'. במסגרת החוק הזה כל אחד יוכל לבחור ולנוע בין ישיבה לעמידה - בדיוק כמו שעושה הרוקח. אם אין לך כיסא גבוה עליו את יכולה לשבת במהלך העבודה זו כבר בעיה של במנהלים שלך ובניגוד לחוק. דרשי זאת
Vote:
אחרי ניסיון רב שנים לרוקח אין עבודה בישיבה. אחרי שליקט את התרופות , זכותו בהחלט לשבת לעבודה מול מחשב. נקודה נוספת , כשאני עומדים, לעיתים אנחנו נשענים על רגל אחת יותר ולא עומדים על שתי רגליים עם דגש על מעמסה שווה על הרגליים. מכאן אני לא יודעת מה יכול להיות יותר גרוע לשבת או לעמוד
Vote:
אחרי ניסיון רב שנים לרוקח אין עבודה בישיבה. אחרי שליקט את התרופות , זכותו בהחלט לשבת לעבודה מול מחשב. נקודה נוספת , כשאני עומדים, לעיתים אנחנו נשענים על רגל אחת יותר ולא עומדים על שתי רגליים עם דגש על מעמסה שווה על הרגליים. מכאן אני לא יודעת מה יכול להיות יותר גרוע לשבת או לעמוד
Vote:
חוסר התמקצעות- על משרד הבריאות לחייב ולתגמל על צבירת ידע, הרוקח נדרש לענות על שאלות מתחומים רבים ומגוונים כשההכשרה בבית הספר לרוקחות רחוקה מלענות על דרישות המטופלים, מצד שני אין מימון, חובה זמן או תגמול על לימודי המשך,כך שרוב הרוקחים לא מתקדמים ומעמיקים בנושאים חיוניים כמו תוספי תזונה, בדיקות מעבדה ועוד, העמקת הידע ותגמול הולם יקלו משמעותית על מערכת הבריאות,הרוקחים ירגישו מסופקים והמטופלים יוכלו להסתפק בייעוץ הרוקחי מבלי ליצור עומס על הרופאים
Vote:
שחיקה ופריון עבודה
פריון העבודה הנמוך בישראל מיוחס לתשתיות טכנולוגיות מיושנות ובהיבט בית המרקחת הקהילתי המשמעות היא פגיעה במספר הטיפולים האפקטיבי שיכול רוקח לתת בשעה.
סליקה סליקת האשראי בישראל מבוססת על תקן מיושן ולא על תקן EMV שהפך לסטנדרט בעולם המערבי ומקצר מאוד את זמני הסליקה או על סריקת קוד QR כמו בסין.
כרוקח קהילה אני מעיד שזמן לא מבוטל מהניפוק ועריכת החשבון בסופו מתבזבזים על הריטואל של הוצאת כרטיס, העברתו מהמטופל/לקוח לרוקח, העברת הכרטיס המגנטי (בתקוה שיעבור בפעם הראשונה...), המתנה לאישור העסקה, הדפסת הקבלה+ספח העיסקה, מסירת הקבלה ללקוח ו"תיוק" ספח העיסקה במגירה.
התהליך המתואר, לבדו, גוזל זמן רב, מעכב משמעותית את פריון העבודה ומסיח את דעתו של הרוקח מטיפול נאות. מעסיקים רבים גם דורשים חתימה על הספח (שכיום היא חסרת משמעות משפטית) מה שהופך את העניינים למסורבלים הרבה יותר.
Vote:
כיום יש דרישה להחתמת כל מרשם ומרשם (ובמחוזות מסויימים יש אף דרישה לחתימה ידנית בנוסף לחותמת) – דבר אשר מעכב ומסרבל את העבודה.
מנגד, ברור הצורך לשייך כל מרשם לרוקח שניפק אותו. דבר זה ניתן להעשות בקלות על ידי הנפקת חתימה דיגיטלית אשר תוטמע במערכת הניפוק ובלעדיה לא ניתן יהיה לבצע את הניפוק. טביעת אצבע כתנאי לניפוק הרבה יותר מהירה ויעילה מחתימה על כל מרשם בנפרד.
Vote:
במצב הקיים רוקחים מחוזיים ממציאים נהלים מקומיים המועברים בעל פה ולא מגובים בחוק.
יש לקבוע כי כל הוראה של רוקח מחוזי תנתן בכתב וכך תוכל לעמוד לביקורת שיפוטית במידת הצורך. המצב הקיים בו אין אחידות בהנחיות הרוקחים המחוזיים וכל רוקח מחוזי יכול לצוות על נהלים על פה, בלי תיעוד ובלי אפשרות ערעור, אינו נסבל ואינו מתיישב עם הדין המנהלי.
Vote:
באספקת סם מסוכן על ידי שליח דורש החוק הצגת תעודה מזהה של האדם ששמו נקוב במרשם(סעיף 14 לתקנות הסמים המסוכנים התש"ם-1979). פרשנות מקובלת וסבירה היא שבמקרה של קטין נטול תעודה מזהה וקבלת המרשם בידי אחד ההורים, חובה להציג את ספח תעודת הזהות.
ויכוחים רבים בדלפק מתעוררים סביב הצורך להצגת ספח תעודת זהות במקרה של קטין או תעודת זהות של בעל המרשם במידה ומישהו שאינו המטופל מקבל את המרשם עבורו.
הטמעה של נוסח אחיד בכל המרשמים הממוחשבים לסם מסוכן המנופקים בידי קופות החולים, המבהיר את הדרישה לתעודה מזהה של בעל המרשם או לספח במקרה של קטין נטול תעודה מזהה, תמנע בזבוז זמן יקר ערך, מתיחויות מיותרות ותייעל את הליך ניפוק הסמים המסוכנים.
Vote:
בית המרקחת הוא המקום היחיד בישראל בה צרכן יודע מה מחיר העסקה רק לאחר שסיים אותה.
היעדר שקיפות במחיר התרופה פוגע לא רק במטופלים אלא גם ברוקחים שנאלצים להתמודד עם שאלות לגבי מחירי תרופות מרשם במסלולי ביטוח שונים, מה שגורם להארכת התורים, ויכוחים ובזבוז של אנרגיה נפשית.
מחירי התרופות צריכים להיות שקופים לצרכן עוד בטרם יכנס לבית המרקחת.
Vote:
סעיף 28 לפקודת הרוקחים מחייב את הרוקח להתקשר עם נותן המרשם אם סבר שיש בו טעות.
במצב הקיים היום, בעיקר לאחר המעבר למרשמים דיגיטליים, קשה מאוד לאחזר את פרטי ההתקשרות עם הרופא המטפל. כאשר ניתן מרשם ממוקד או מחברה המספקת שירותי רפואה חיצוניים, הדבר הופך לכמעט בלתי אפשרי, אף אם מופיע מספר טלפון על המרשם אך ורק כדי לצאת ידי החובה החוקית.
יש לקבוע (בהנחיה של מִנְהל הרפואה) כי מרשמים המונפקים שלא על ידי קופת חולים ישאו את הטלפון הישיר של הרופא על מנת שהרוקח יוכל להשיגו בפרק זמן סביר.
Vote:
תקנה 2(5) לתקנות הרופאים (מתן מרשם) התשמ"א -1981 קובעת כי על רופא לכתוב מרשם באותיות לטיניות מופרדות.
רופאים רבים המועסקים בחברות רפואה "עד הבית" אינם מקפידים על מילוי התקנה, מה שלא רק מסכן את החולה אלא גם מעמיד את הרוקח בדילמה משפטית ומוסרית ובנוסף מהווה מקור לחיכוכים.
הוצאת הנחיית ריענון שאין בשום אופן לכבד מרשם מסוג זה תפטור את הבעיה.
Vote:
מרשמים דיגיטליים רבים נושאים באופן אוטומטי תוקף הקצר משמעותית מהתוקף הקצר בחוק, גם כשמדובר בתרופות כרוניות.
במקרה של מרשמים למצבים אקוטיים ההנחיה שלא לכבד מרשם שעבר זמנו לפי התוקף הקצר.
טובה ומועילה לבריאות הציבור, אולם במקרים של מרשמים כרוניים היא גורמת טרטור למטופל, ויכוחים מיותרים עם הרוקח וביקורים מיותרים במרפאה.
ביטול הנחיה זו באופן גורף (בחוזר מנהל כללי) ייטיב לכולם.
Vote:
מאגרי המידע שעומדים על פי חוק לרשות הרוקח אינם מספקים. תקנות הפתיחה והניהול של בית מרקחת מחייבות העמדת מאגר התרופות הישראלי (או ספר המדיק, המקביל לו) ו"מרטינדייל", מה שמהווה במציאות הרוקחית של ימינו לא יותר מקישוט מרשים.
מאגר התרופות החדש של משרד הבריאות אף הוא מהווה מקור לתסכול ואינו שימושי באופן הראוי.
נחוצה חשיבה מחודשת לגבי מאגרי מידע איכותיים העומדים לרשות הרוקח, מבלי לפגוע משמעותית בבעלי בתי המרקחת.
Vote:
Vote
23הצבעות
1302 צפיות | 48 תגובות | 44 חברים |
×
![]()
תגובות