התמחות בפסיכולוגיה שיקומית

1. שכר- מעבר למה שכבר צוין פה על השכר הנמוך מאוד, לדעתי זה משפיע גם על המשך הדרך. בשל נקודת הפתיחה שלנו כמתמחים, משלמים לנו בשנות ההתמחות, בין אם במלגה ובין אם כתקן של המקום, משכורת מאוד נמוכה, לאחר מכן/ במקביל, אפילו אם אותו מקום מציע להישאר בתפקיד נוסף/ להשלים משרה, המשכורת המוצעת -עם מרכיב של "העלאה"- עדיין נמוכה ביחס לתפקידים אחרים למשל לעוסים שמתחילים מלכתחילה בנקודת שכר גבוהה יותר (ולהם תואר ראשון בלבד) ואז כשהם מבקשים העלאה הם בנקודת מיקוח טובה יותר.
2. טיפול פסיכולוגי- תקופת ההתמחות עמוסה רגשית ומרבית המתמחים פונים לטיפול ואז מתמודדים עם מעמסה כלכלית נוספת. סבסוד של הטיפולים היה מקל על השחיקה.
3. הכשרות נוספות- כמעט שאין מתמחה שלא פונה לרכישת הכשרה נוספת בשיטות טיפול, ידע קליני ועוד. מדובר בהוצאה נוספת של אלפי שקלים בשנה. היה ראוי לחשוב על מסגרות שיציעו זאת באופן מוזל.
4. היקף משרה-
א. הטיפולים יחד עם ההדרכות, ההשתתפות בישיבות צוות ועוד מביאים לכך שהיקף של חצי משרה לא מספיק ולכן אבחונים והצגות מקרה נכתבים ומאמרים נקראים בסופשים ובערבים ולא מתוגמלים.
ב. מעבר לשעות הנוספות בהתמחות, מרבית המתמחים עובדים בחמישים אחוז משרה במקום איקס ובחמישים אחוז משרת התמחות במקום y. עבודה בשני מקומות מביאה ליותר ממאה אחוז משרה, עקב פניות ממקום העבודה/ ההתמחות גם בימים אחרים. לו מקום ההתמחות היה מציע היקף משרה גדול יותר, אפילו שלא יוכר להתמחות, הדבר היה מאפשר גמישות בביצוע משימות ההתמחות

Anat Marmor's picture
נוצר ע"י

Vote

0
הצבע\י לתשובה

תגובות

Vote

0
הצבע\י לתשובה
0הצבעות
5
צפיות
0
תגובות
0
חברים