1. תדמית המקצוע:
 
עולה הצורך לשינוי תפיסת המקצוע בעיני הציבור והצוותים הרפואיים תוך שימת דגש על  שיקוף תפקידו של הרוקח בהבטחת טיפול תרופתי איכותי, בטוח ויעיל וכן תרומת הערך הרבה של הרוקח בשיפור היענות המטופל לטיפול התרופתי. במקביל נדרש לפתור את בעיית העומסים בבתי המרקחת והחוסר ברוקחים ולאפשר לרוקחים להשקיע את מירב זמנם בעבודה המקצועית ופחות בלוגיסטיקה, מחסנאות ואדמיניסטרציה.
 
בעשור האחרון תפקיד הרוקח עבר שינוי מהותי, מאיש מקצוע אשר מבצע גם רקיחה של תכשירים, הרוקח הפך להיות יועץ תרופתי בעידן מורכב של ריבוי מטפלים, צוותים רב תחומים, פוליפרמסי וטיפול עצמי של המטופלים בתכשירים ללא מרשם רופא ותוספי תזונה. בנוסף, עקב עומסי העבודה בבתי המרקחת והחוסר ברוקחים, וכן בעקבות ריבוי עבודות לוגיסטיקה, מחסנאות ואדמיניסטרציה, עיקר עבודת הרוקחים בקהילה מתבטאת בניפוק בדלפק ובבתי החולים בניפוק למחלקות. עקב כך, ניתן לחשוב שעיקר תפקידם של הרוקחים הינו ניפוק של תכשירים מוכנים המיוצרים בתעשייה או נרקחים בבתי מרקחת אחרים. 
מצב זה משפיע רבות על תדמית המקצוע הן בעיני המטופלים והן בעיני הצוותים הרפואיים. תדמית ירודה של מקצוע הרוקחות, משפיעה רבות על יחס המטופלים והצוותים הרפואיים כלפי הרוקחים, וכן על הרצון של הציבור ללמוד רוקחות ולעבוד במקצוע.
 
2. מהות עבודת הרוקח:
 
מצב בו קיים פער גדול בין מהות מקצוע הרוקחות לבין עבודת הרוקחים בפועל, משפיע רבות על רמת השחיקה של הרוקחים אשר מרגישים כי השקיעו רבות בלימודי הרוקחות והידע המקצועי שלהם אינו מגיע לידי ביטוי בעבודתם היומיומית.
 
על מנת לפנות את זמנו של הרוקח ולאפשר ניצול מקסימלי של זמנו לעבודה מקצועית של תשאול רוקחי, הדרכה רוקחית, בדיקות ניטור וסקר, קידום אורחות חיים בריאים ומענה לצוותים רפואיים נדרש לצמצם את המשימות הלוגיסטיות והאדמיניסטרטיביות המוטלות על הרוקחים ולאפשר לאנשי צוות שאינם רוקחים לבצען. זאת ניתן לעשות לאחר מיפוי התהליכים והמשימות והגדרתן בצורה מסודרת.
 
במצב הקיים כיום בבתי המרקחת הן בקהילה והן בבתי החולים, אשר כולל בין היתר: חוסר ברוקחים,  ריבוי משימות לוגיסטיות ואדמיניסטרטיביות וריבוי רגולציה ובירוקרטיה, עיקר זמנו של הרוקח מופנה לביצוע משימות שאינן מקצועיות וניתנות לביצוע על ידי אנשי צוות שאינם רוקחים. מצב זה משפיע הן על תדמית המקצוע בעיני ציבור המטופלים והצוותים הרפואיים והן על תפיסת המקצוע בעיני הרוקחים עצמם. רוקח הינו איש מקצוע אשר התמחותו היא הטיפול התרופתי. למעורבותו בטיפול הניתן למטופלים ומתן המענה לצוותים הרפואיים, תרומת ערך רבה להבטחת טיפול תרופתי, איכותי, בטוח ויעיל וכן לשיפור היענות המטופלים לטיפול התרופתי וצמצום תופעות הלואי. עוד נדרש כי כל הארגונים יעסיקו אנשי צוות אלו על מנת לתמוך לוגיסטית בעבודתו המקצועית של הרוקח. אין מניעה כי עבודות אלו יעשו גם באמצעות טכנולוגיות כגון רובוטי ליקוט תרופות או מחסנים ממוחשבים. 
 
3. פיתוח אופק מקצועי: 
 
שינוי חקיקה אשר תאפשר התמחויות ורישוי התמחויות אלו, יאפשר מסלולי קידום שונים לרוקחים הן בבתי חולים והן בקהילה, תאפשר אופק מקצועי לרוקחים ותחושת ערך גבוהה יותר. רוקחים בעלי התמחויות, יקדמו את התחומי ההתמחות שלהם בארגונים השונים וייתרמו רבות לאיכות והמקצועיות בטיפול התרופתי בנוסף על שיתופי פעולה ייעודיים עם הצוותים הרפואיים. 
 
כיום אין אופק מקצועי עבור הרוקחים העובדים בקהילה ובבתי חולים. בפקודת הרוקחים המגדירה ומסדירה את רישוי המקצוע אין הגדרה של "מומחה" ברוקחות ואפילו רוקחים קליניים אשר סיימו תארים מתקדמים עובדים על סמך רישיון לעסוק ברוקחות ואינם זכאים למספר רישיון "מומחה". בנוסף, לא קיימת הגדרה של התמחויות שונות המתאימות לצרכים המעודכנים של מערכת הבריאות, כך לדוגמא: התמחות רוקחים בגריאטריה, אונקולוגיה, סוכרת, ילדים, פגייה, רדיו-רוקחות, ניהול סיכונים ועוד. תחושת התקיעות ללא יכולת להתפתח מקצועית מורידה את המוטיבציה של הרוקחים ואת תפיסת המקצוע בעיני הרוקחים עצמם, מגבירה את השחיקה ואת הרצון לעזוב את המקצוע. 
 
4. הדרכות והכשרות:
 
הדרכות, הכשרות והתעדכנות מקצועית הינם הכרחיים לשמירה על המקצועיות של הרוקחים ולכן יש לטפל בסוגיה זו הן באמצעות הגדרת דרישה של משרד הבריאות להדרכות מקצועיות עיתיות אשר כל רוקח צריך להשתתף, הן באמצעות הגדלת זמינות הקורסים וההדרכות מקצועיות לרוקחים והן באמצעות שילוב הדרכות אלו ביום עבודתו של הרוקח כך שלא תהיינה רק על זמנו הפרטי. ניתן שהדרכות אלו תהיינה גם באמצעים טכנולוגים כגון לומדות מחשוביות.
 
מקצוע הרוקחות מצריך למידה מתמשכת ועדכון תמידי של הידע המקצועי וזאת עקב הקצב המהיר של פיתוח תרופות חדשות וטכנולוגיות תרופתיות חדשות וכן פרוטוקולי הטיפול המשתנים כל הזמן. לשם כך נדרשת הקצאת זמן לרוקח ללמוד ולהתעדכן וגם זמינות של קורסים, ימי עיון וספרות מקצועית. כיום, אין בהסכמי עבודה הגדרה להקצאת זמן ייעודי להדרכות והכשרות, אין רגולציה המחייבת למידה והתעדכנות מקצועית ויתרה מכך, רוב המעסיקים כיום אינם מוציאים רוקחים להכשרות והדרכות עקב חוסר ברוקחים. התוצאה המתקבלת היא אחת משתיים, רוקחים אשר הידע המקצועי שלהם אינו עדכני מספיק ואינם מכירים את הטיפולים החדשים ופרוטוקולי הטיפול העדכניים או רוקחים אשר משקיעים מזמנם הפרטי וכספם על מנת להתעדכן ולשמור על ידע מקצועי עדכני ומעודכן. שני מצבים אלו מגבירים את רמת השחיקה בקרב הרוקחים שכן, הרוקחים אשר חסרים את הידע המקצועי אינם מבצעים את תפקידם המקצועי ונתפסים בעיני הציבור ובעיני עצמם כזבנים בלבד ולעומת זאת הרוקחים אשר משקיעים מזמנם הפרטי וכספם מרגישים שהארגון אינו תומך בצרכים המקצועיים שלהם והם נמצאים בקונפליקט בין השקעה במקצועיות שלהם לבין המשפחה והבית.
 
5. אלימות:
 
עולה הצורך בהגדרת מדיניות ברורה לגבי טיפול במטופל אלים פיזית ואלים מילולית. נדרש להגדיר מדרג לפיו רוקח יכול לסרב טיפול מבלי לפגוע בבריאות המטופלים וכן להגדיר תהליך דיווח מסודר ויעיל. מדיניות זו תהיה אחידה הן לבתי מרקחת מוסדיים והן לבתי מרקחת פרטיים ותכלול נוהל מסודר, שילוט נדרש, הדרכות והגברת מודעות בקרב הציבור.
 
רוקחים בבתי מרקחת בקהילה חווים גם אלימות פיזית אך בעיקר אלימות מילולית. ממצאי סקר השחיקה מצביעים על פי 2 חשיפה של הרוקחים לאלימות מילולית ממוצע מערכת הבריאות. לאור העובדה שאין מדיניות מוגדרת לטיפול במטופל אלים לרבות אלימות מילולית בבית מרקחת ואין כללים המאפשרים לרוקחים לסרב טיפול במטופל אלים ולהפנותו לבית מרקחת אחר, קיימת תחושה של חוסר אונים ותסכול בקרב הרוקחים. תחושה זו אף מתגברת לנוכח הקונפליקט הקיים בין תחושת השליחות של הרוקחים למקצוע וכמטפלים לבין הפגיעה שחווים מהאלימות.
 
6. התאמת רגולציה לעידן הנוכחי: 
 
יש צורך בעדכון חקיקה לשינוי הדרישות וההנחיות אשר אינן תואמות את העידן הנוכחי והגורמות עומס בירוקרטי רב ומיותר על הרוקחים כך לדוגמא, דרישות לתיעוד ידני אשר ניתן להחליפו באמצעים טכנולוגים המאפיינים את ימינו. 
 
הוראות החוק בתחום הרוקחות; פקודת הרוקחים ותקנותיה וכן פקודת הסמים המסוכנים ותקנותיה, נחקקו לפני מספר עשורים ועל אף העדכונים בחקיקה במשך השנים, עדיין קיימות דרישות אשר אינן מתאימות לעידן הטכנולוגי. דרישות אלו מעמיסות מאוד על העבודה השוטפת בבית המרקחת ואף גורמות לתסכול רב עקב הצורך בעבודה כפולה: תיעוד ממוחשב בהתאם לצרכי המערכת ותיעוד ידני  בהתאם להוראות החוק. 
 
7. בירוקרטיה:
 
נדרשת סקירה מעמיקה של הוראות החוק והנהלים לשם התאמתם לעידן הנוכחי וניתוח תהליכים וממשקים עם גורמים אחרים במערכת הבריאות לשם הגדרת תהליכים אשר יאפשרו לכל הגורמים לעבוד בסנכרון ולתת שירות מקצועי ושירותי למטופלים. בנוסף, נדרש למפות את התהליכים הבירוקרטים והאדמיניסטרציה הנדרשים ולאפשר לגורמים שאינם רוקחים בבית המרקחת לבצעם ובאמצעות זאת לפנות את זמן הרוקחים לעבודת רוקחות מקצועית תוך הפחתת העומס הבירוקרטי והאדמיניסטרטיבי.
 
בהתנהלות בתי המרקחת בקהילה ובתי חולים קיימות בירוקרטיה ואדמיניסטרציה מרובות הכרוכות בתיעוד נדרש, ניהול אישורים, תהליכי ניהול מלאי ורכש. אלו, יוצרות עומסי עבודה על הרוקחים וסרבול תהליכי עבודה אשר לרוב אף גורמים לעיכוב במתן התרופות למטופלים ולצוותים הרפואיים. חלק גדול מתהליכים אלו מוגדרים בהוראות חוק ונהלים ישנים המצריכים עדכון והתאמה לעידן הנוכחי וחלק נובע מהעובדה שהוחלט שהאחריות מוטלת על הרוקחים לבקר ולפקח על גורמים אחרים במערכת הבריאות (לדוג' אישורים וטפסי 29).
 
8. סמים מסוכנים:
 
עולה הצורך בעדכון פקודת הסמים המסוכנים ותקנותיה על מנת לאפשר התנהלות אלקטרונית העומדת בדרישות חתימה דיגיטלית וכן התאמת דרישות התיעוד לעידן הנוכחי והטכנולוגיה הקיימת.
 
הוראות החוק חוקקו לפני מספר עשורים ומאז לא עודכנו בצורה יסודית. עקב כך הרוקחים בבתי המרקחת בקהילה ובתי החולים למרות האמצעים הטכנולוגים הקיימים כיום, נאלצים לתעד הכל ידנית. צורת התנהלות זאת יוצרת עומס בירוקרטי גדול ומיותר הגורם לעומסי עבודה ועיכוב בתהליכים. בנוסף, מוגדר בהוראות החוק, כי מרשם לסמים מסוכנים חייב להיות חתום ידנית כך שלא ניתן ליישם את חוק החתימה הדיגיטלית ולא ניתן לאשר רישום מרשמים אלקטרוניים לסמים מסוכנים. רישום מרשמים אלקטרונים לסמים מסוכנים יצמצם בצורה משמעותית את מקרי זיופי המרשמים של סמים מסוכנים ויאפשר לרוקחים לנפק למטופלים הזקוקים לטיפול ללא ההתנהלות החוקרת והחשדנית הקיימת כיום, בה נוקטים הרוקחים על מנת לנסות לאתר את המרשמים המזויפים. ניסיון הרוקחים למנוע ניפוק של מרשמים מזויפים, מגביר את החיכוכים והוויכוחים בבתי המרקחת ופוגע משמעותית הן בשירות הניתן למטופלים והן ברמת השחיקה של הרוקחים.
 
9. רוקח אחראי:
 
עולה הצורך בהגדרה מסודרת של תפקיד הרוקח האחראי וכן הצורך בהקצאת שעות ניהול מסודרות במתכונת העסקה בהתאם להיקף פעילות בית המרקחת.
 
רוקח אחראי מוגדר בפקודת הרוקחים כגורם הרגולטורי האחראי על הניהול המקצועי של בית המרקחת. כל הוראות החוק והנהלים הקיימים בדיני הרוקחות, מגדירים את חובות הרוקח האחראי, אך למרות זאת לא קיימת הגדרה לשעות ניהול אשר תאפשרנה לרוקח האחראי לעמוד בכל הדרישות והמשימות הקיימות. ישנם בתי מרקחת רבים בהם הרוקח האחראי עוסק בעבודת רוקח דלפק במשרה מלאה ובנוסף על כך מבצע את עבודתו כרוקח אחראי, דבר המעמיס מאוד על עבודתו, מצריך שעות עבודה מרובות ולעיתים אף מונע עמידה מלאה בכל הוראות החוק.
 
10. שיפור ממשקי עבודה עם רופאים:
 
עולה הצורך בקידום שגרות עבודה עם גורמי טיפול אחרים והגדרה ברורה של שגרות עבודה אלו לכל הגורמים המעורבים. פעילות זו תגרום לצמצום העומס הבירוקרטי ולהפחתת השחיקה הנגזרת ממנו. עוד עולה הצורך בהדרכות שוטפות לרופאים לריענון הוראות החוק בכתיבת מרשמים והוראות המוסד הרפואי לגבי תכשירים המצריכים אישורים מיוחדים.
 
עבודת הרוקחים תלויה רבות בממשקי העבודה עם הרופאים. קושי בהתנהלות זו אם בבירור לגבי הרשום במרשם, צורך במסמכים ואישורים נוספים או אפילו צורך בתיקון מרשם, מעכב את העבודה השוטפת, מפנה את כעס הרופאים והמטופלים על הרוקחים וגורם לתסכול רב. העדר סנכרון בין גורמי הטיפול השונים ולבין הרוקחים מעמיס בירוקרטיה על הרוקחים ומונע מתן שירות רוקחי מקצועי ואת הטיפול התרופתי הנדרש. 
 
11. מאגרי מידע:
 
נדרש להגדיר נוהל מסודר אשר ירכז את המסמכים הנדרשים בבית המרקחת ויאפשר הימצאותם במאגרי מידע ממוחשבים אשר יהיו זמינים לרוקחים ונוחים לשימוש. עוד מומלץ לבעלי בתי המרקחת, לקופות ולרשתות הפארם להרחיב את מאגרי המידע המקצועיים הזמינים לרוקחים על מנת לאשר להם גישה לספרות מקצועית עדכנית וזמינה.
 
הרגולציה כיום מחייבת כי בבתי המרקחת יימצאו מסמכים שונים וספרות מקצועית לרבות הוראות החוק, נהלי משרד הבריאות ונהלים פנימיים של בית המרקחת. מצב זה מחייב את הרוקחים לנהלי אוגדנים של מסמכים אלו כאשר נדרש להקפיד לעדכן אותם בתדירות עדכוני דיני הרוקחות לרבות הנהלים. 
 
12. מחשוב:
 
נדרשים תיקוני חקיקה ועדכוני נהלים על מנת לאפשר מקסימום עבודה במערכות מחשוב ומינימום עבודה ידנית. בנוסף, אנו ממליצים לארגונים למפות את הפעילויות הנעשות בבתי המרקחת הן בקהילה והן בבתי החולים ולקדם מערכות מחשוב אשר תאפשרנה עבודה ממוחשבת לרבות מערכות תומכות החלטה ואינטראקציות בין תרופתיות.
 
עקב רגולציה מרובה ולא עדכנית, רבות מעבודתו של הרוקח הינה ידנית. יתרה מכך, ישנם בתי מרקחת אשר מערכות המחשוב שלהם הוגדרו שלב אחר שלב כך שאין מערכת מחשובית אחת הנותנת מענה לצרכים של הרוקח בבית המרקחת אלא נדרש לעבוד ידנית או במספר מערכות מחשוב במקביל. מצב זה תורם לתחושת חוסר היעילות של הרוקחים ולתחושת התסכול עקב בזבוז זמן יקר שניתן להפנותו לעבודה מקצועית.
 
13. תכשירים המוגדרים "טוקסיקה":
 
תכשירים המוגדרים "טוקסיקה" דורשים אחסון מיוחד,  דבר המסרבל את התנהלות הרוקחים בפעילות היומיומית בבתי המרקחת, כאשר אין כיום בדרישה זו צורך ממשי. לשם פתרון סוגיה זו המעמיסה על הרוקחים בעבודתם היומיומית, נדרש שינוי חקיקה ועדכון של פקודת הרוקחים.
 
תכשירי "טוקסיקה" הינם תכשירים אשר הוגדרו כרעלים רפואיים בעלי פעילות עזה, שמנה קטנה מהם עלולה להיות קטלנית. הגדרה זו אינה רלוונטית בימינו שכן ישנם תכשירים חדשים רבים אשר עונים להגדרה אך לא הוכנסו לקטגוריה זו מכיוון שקטגוריה זו לא הורחבה מאז הגדרתה בגרסה הראשונה של פקודת הרוקחים. כיום, הגדרות התכשירים שונו ואין כבר צורך בהפרדה זו בין התכשירים השונים.   
 
14. תנאי עבודה:
 
עולה הצורך למפות את תנאי העבודה בפילוח לפי סוגי בתי המרקחת השונים ולהגדיר מענה הולם לסוגיות המהותיות אשר מגבירות את השחיקה הן בפן הקשור לשעות העובדה והפסקות נדרשות והן בפן של תשתיות וסביבת עבודה ארגונומית.
 
חשיבות עבודת הרוקחים בבתי המרקחת תלויה בזמינותם למטופלים ולצוותים הרפואיים. עקב החוסר ברוקחים ושעות פעילות ארוכות של בתי המרקחת הן בקהילה והן בבתי החולים, נוצר מצב בו הרוקחים נדרשים לעבוד שעות ארוכות בעומסי עבודה ללא הפסקות מספקות ולעיתים אף בניגוד לחוק העבודה והמנוחה. בהתחשב שעבודת הרוקחים כיום כוללת גם עבודה פיזית וגם ריכוז וחשיבה, הפסקות נאותות הינן מהותיות לתפקודם במהלך יום עבודה וכן לחוזק הנפשי ורמת השחיקה. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי בתי מרקחת רבים אינם מותאמים ארגונומית לצרכים של הרוקחים עובדה אשר מעמיסה פיזית על הרוקחים ואף עלולה לפגוע בבריאותם.
 
15. ממשק מול רוקחים מחוזיים:
 
קיים צורך בהגדרה של תהליכים מסודרים לבקרה ואכיפה אחידים של דיני הרוקחות ע"י הרוקחים המחוזיים. בנוסף, נדרש לקדם ולעודד תקשורת ישירה של הרוקחים עם מחלקות הרוקחות המחוזיות לשם קבלת הכוונה והדרכה בהתנהלות שוטפת.
 
תפקידם של הרוקחים המחוזיים הנו פיקוח, בקרה ואכיפה של הוראות החוק ומדיניות אגף הרוקחות. טופס הביקורת האחיד אינו עדכני להוראות החוק, כך שקיימת שונות בין הרוקחים המחוזיים השונים. שונות זו מקשה על הרוקחים העוברים בין המחוזות השונים ומקשה על התנהלות ארגונית מסודרת של ארגונים להם יש בתי מרקחת במחוזות השונים. בנוסף, קימת רתיעה מצד הרוקחים לפנות לרוקחים המחוזיים בשאלות ולצורך קבלת הכוונה והדרכה.
 
16. עומס:
 
על מנת לקדם את מקצוע הרוקחות ולאפשר לרוקחים לבצע את עבודתם המקצועית החשובה בהבטחת טיפול תרופתי איכותי, יעיל ובטיחותי תוך התאמת הטיפול המתאים לחולה המורכב וכן שיפור היענות המטופל לטיפול התרופתי, נדרשת הגדרת תקינה בהתאם לקריטריונים שפורטו לעיל וכן הגדרות תפקיד מסודרות לכל אספקט של המקצוע – רוקח אחראי, רוקח דלפק, רוקח הכנות סטריליות, רוקח הכנות ציטוטוקסיקה, רוקח קליני, רוקח ניסויים קליניים וכו'.
 
הרוקחים בבתי המרקחת כיום הן בקהילה והן בבתי החולים עובדים בעומסי עבודה רבים מאוד. הסיבה העיקרית לעומסים אלו הינה חוסר הגדרה של תקנים לביצוע העבודה.
בקהילה אין הגדרה של מספר רוקחים נדרשים בבית מרקחת על פי מפתח של מספר מטופלים, תכשירים מנופקים וייעוציים יזומים מבוצעים.
בבתי חולים אין הגדרה של מספר הרוקחים הנדרשים בבית המרקחת עפ"י ניפוק למחלקות, רקיחות שונות לרבות הכנות סטריליות וציטוטוקסיקה, ניסויים קליניים וטיפול בתכשירים לפי תקנה 29.
ברוקחות קלינית, אין הגדרה הן בקהילה והן בבתי חולים של מספר רוקחים נדרשים בתחשיב של מספר מטופלים ומעקב אחר תיקי מטופלים.
 
17. תגמול ותמריצים: 
 
עולה הצורך בשיפור תנאי השכר הקיימים במערכת הציבורית והגדרתם מחדש באופן שישקף ויקדם את תרומתם המקצועית החשובה של הרוקחים ויעודד את הרוקחים לעבוד בשירות הציבורי.
 
הרוקחים במערכת הציבורית עובדים בהסכמי שכר קיבוציים וותיקים אשר הינם משמעותית נמוכים משכר הרוקחים בשוק הפרטי ואינם משקפים את מהות עבודת הרוקח בעידן הנוכחי לרבות תגמול בגין "מכירות". תגמול זה, פוגע משמעותית ובאופן גורף, בתדמית המקצוע ואמון הציבור בהמלצות הרוקחים. תגמול שאינו הולם את ההשקעה הרבה בעבודה יחד  עם הצורך לעבוד שעות נוספות מרובות ובמשרות נוספות על מנת להתפרנס ובנוסף על כך פגיעה קשה בתדמית המקצוע, תורם רבות לרמת השחיקה. 
 
18. שירות למטופלים:
 
מומלץ לבדוק היתכנות של הסכמי התקשרות של הקופות וסבסוד תרופות המרשם בכל בתי המרקחת לרבות כל המשמעויות של כך. עימותים עם מטופלים בגין גובה ההשתתפות העצמית והתסכול המופנה כלפי הרוקחים ואשר לעיתים קרובות מגיע לידי ביטויי אלימות מילולית ואף פיזית, מעלה את רמת השחיקה של הרוקחים אשר מנסים לתת את השירות הרוקחי הנדרש אך מוגבלים עקב הסכמי ההתקשרות של הקופות עם בתי המרקחת.
כיום, מבוטח של קופת חולים יכול לקבל את התרופות בהשתתפות עצמית של הקופה בבית מרקחת של הקופה בה הוא מבוטח או בבית מרקחת הנמצא בהסכם התקשרות עם אותה קופה. קופות החולים אינן מחויבות להסכם התקשרות עם כל בתי המרקחת. בתחילת שנת 2019 נכנס לתוקפו חוק "מרשם פתוח" אשר מאפשר למבוטחי הקופות לקבל את תרופות המרשם כולל מרשמים דיגיטליים, בכל בית מרקחת  גם אם אינו נמצא בהסכם התקשרות עם הקופה, אך עלות התרופה יהיה מחיר מלא ולא ההשתתפות על פי מחירי הקופה. 
מצב זה גורם לעימותים בבתי המרקחת הפרטיים וברשתות אשר אינם נמצאים בהסכמי התקשרות עם כל הקופות. המטופלים מצפים לרכוש את התרופות במחירי הקופה ומוציאים את התסכול והכעס שלהם על הרוקחים בדלפק. 
 

 

אלי מרום's picture
נוצר ע"י