הארכת החל"ד ועוד

כאמא שמניקה את תינוקה השני ואחות במקצועי, אחת הבעיות שנתקלתי בהן הן העדפת בקבוק. ידוע שחשיפה לבקבוקים בחודשים הראשונים לחיים, בדיוק בזמן בו נגמרת החל"ד - יכולה ליצור אצל התינוק העדפת בקבוק ולהביא להפסקת ההנקה. מה גם שאמהות שיוצאות לעבוד ורוצות להמשיך להניק צריכות לשאוב במהלך העבודה, כל 3 שעות, ל-20 דקות לפחות, ע"מ לשמר את משק החלב. בפועל, קשה מאוד לקיים זאת במסגרת התעסוקתית ומשק החלב נפגע וכמותו פוחתת משמעותית, עם היציאה שם האם לעבודה. מה גם, שיש פה חוסר יעילות מבחינת העבודה, כי אם נוסיף זמן התארגנות וכו', כל הפסקה היא לחצי שעה, כל 3 שעות - יש פה זמן רב שגם ככה האישה נמנעת מלעבוד, והרבה פעמים לוקחת הפסקות אלו על חשבון הפסקות האוכל שלה.לכן, לדעתי, אישה מניקה, צריכה להיות עם תינוקה בבית לפחות חצי שנה (בעולם אידיאלי - שנה).הרי בטבע גור יונק לא נפרד מאמו כלל. זה הדבר המשמעותי ביותר בעיני, ולהלן אציג דברים נוספים:
1. זמינות יועצות הנקה - כיום במחלקות היולדות יש יועצות הנקה שניגשות להדרכה ראשונית בימי האשפוז. זה מבורך ונכון - אך זה לא מספיק. יש להן בקושי 5 דקות עם כל יולדת. אני, ורוב המניקות שאני מכירה, נעזרות בסופו של דבר ביועצת הנקה פרטית - כאן יש צורך לעשות שינוי! ייעוץ הנקה לדעתי הוא חשוב מאין כמותו, בכל לידה מחדש, כי כל תינוק מתנהג אחרת. יתרה מזו, לרוב נדרשת יותר מפגישה אחת, ולדעתי, אף מעקב צמוד בשנה הראשונה (כי דברים משתנים מאוד ובעיות שעלו בגיל חודש אינן זהות לקשיים שמתגלים בגיל 4 חודשים לדוגמה). ייעוץ הנקה פרטי עולה כ-500 ש"ח. לא כל אחת יכולה להרשות זאת לעצמה,וזה לא מסובסד בביטוח הפשוט של קופות החולים. לדעתי יש לסבסד זאת ויתרה מכך - לפתוח קליניקות של הנקה, כמו ביקור אחות בטפ"ח, זמינות יותר (יש בחלק מהטפ"חים פעם בשבוע) ונגישות יותר (ביותר מקומות), שם המניקה תוכל להגיע להתייעץ, לשקול את תינוקה וכו'

2. יותר חדרי הנקה ובכל מקום - במסעדות ואפילו בחנויות. לא פעם מניקות נמנעות לצאת מהבית עקב הקושי להניק בחוץ או להיפך, יוצאות ודוחות את ההנקה את החזרה לבית

3. חדרי שאיבה מרווחים עם ציוד (שקע חשמלי, כיסאות, מקרר לאחסון חלב) במקומות עבודה ובמוסדות הלימוד. כמו כן, צריך לאפשר זמן לכך (כפי שאמרתי, הרבה פעמים זה בא על חשבון זמן אוכל). יש אוניברסיטאות בארה"ב עם חדרים מיוחדים לשאיבת חלב, מרווחים (מקום ליותר משואבת אחת), מקרר ייעודי ואפילו ציוד חלופי למשאבות החלב הבולטות בשוק. לדאבוני בארץ, באוניברסיטה, שאבתי בחדר שגודלו מטר, והיה בו בכל זמן נתון מקום לשואבת אחת בקושי. האחסון היה במקרר אוכל מלא ומלוכלך של כל הסטודנטים. גם בעבודה, כאחות בבית חולים - נאלצת לשאוב בחדר ההלבשה והשירותים, או בחדר פנוי של מטופלים. חבל שהעניין לא מוסדר במקומות כאלו, בהם האישה שוהה לפחות רבע מהיממה.

Liron Mosko's picture
נוצר ע"י

Vote

0
הצבע\י לתשובה

תגובות

Vote

0
הצבע\י לתשובה
0הצבעות
47
צפיות
0
תגובות
0
חברים