ימים ושעות הראשונות אחרי הלידה ויועץ הנקה

כמה דברים החשובים שעלו לי בראש:)
1. עליתי מרוסיה ובתרבות הרוסי הנקה היא דבר מאוד טבעי (אבל לדעתי זה בא ביחד עם חופשת לידה של שנה וחצי:) בארץ זה באמת קשה להמשיך להניק אחרי שהאישה חוזרת לעבוד, כאן באמת צריכה להיות מוטיבציה גבוהה להמשיך להניק.
2. לפני הלידה עשיתי קורס הכנת לידה כמו כן קראתי הרבה ספרים שמסבירים את השפעה ואת המשמעות של חלב אם לתינוק, זה מאוד עזר לי להיות בטוחה בהחלטה שלי להניק.
3. אחרי שילדתי (ב"ליס" איכילוב) היו כמה דברים קשים שאם לא הייתה לי מוטיבציה כזאת גבוהה כנראה הייתי מפסיקה להניק:
* הבת שלי נלדה עם משקל קטן מאוד (אחוזון 1), הלידה היתה בלילה ואף על פי שביקשתי "0" הפרדה לקחו אותה למחלקת ילודים כדי לתת לה תמ"ל ולחמם. עדיין קשה לי מאוד אם זה. כן, זאת היתה לידה ראשונה וכן לא היה לי חלב ברגע שילדתי, אבל הרגשתי רע, לא יכולתי לישון וב4 בבוקר כבר עמדתי ליד הבוקס עם בת שלי וחיכיתי מתי אוכל לאשוף אותה.
* עכשיו אני מבינה שחוסר שינה, דאגות וסטרס גרם לזה שלא היה לי מספיק חלב \ יכול להיות שכן היה מספיק, אבל את לא יודעת מה מספיק ומה לא לתינוק חמוד שלך שלא יודע לאכול ואת לא בדיוק יודעת איך להניק. היתי בחדר הנקה, הסתכלתי איך אמאות ותיקות עושות את זה ו ניסיתי גם, והבת הקטנה שלי נסתה לאכול - זה היה הרגע הקסום, אבל לא ידעתי האם מספיק לה, מתי להפסיק - אולי היא סתם מוצצת ציצי ולא יוצא שם שום דבר... כן היתה יועצת הנקה (מחלקת ב), אבל היא לא היתה נחמדה והיה לה תור, וכשסוף-סוף היא התחילה לדבר איתי לא היה לה מספיק זמן והיא רק הראתה לי איך צריך ללחוץ על הציצי כדי להוציא חלב. כשעכשיו, אחרי שנה ו4חודשים אני מזכירה את התהליך הזה באה לי לבכות: שדיים שלי היו עם כחולים מהלחיצה ובקושי מלאתי 2 כפיות:(
* עברנו למלונית ושם היו יועצות מאוד טובות, אבל (!) אף אחד בקורס הכנה ללידה, ואף אחת מהחבות שלי לא סיפרו לי (וזה מאוד חשוב שיולדות ידעו) על ה"לילה הלבן" הראשון, שבו אין לך חלב, את עייפה והתינוק שלך בוכה כל הלילה מזה שהוא רוצה לאכול. בבוקר כשהגעתי לחדר יועצות הנקה וראיתי יולדות אחרות שמרגישות כמוני - נרגעתי:) אבל היה לי יותר קל לעבור את זה אם היתי יודעת שמה שקורה לי -זה בסדר ושזה יעבור, קודם.
* לבת שלי היה חוסר גלוכוז, לא אתאר את כל התהליך שעברנו איתה (זה ארוך וזה באמת היה קשה ועכשיו אני מבינה שגם מחוסר ניסיון כהורה), ושיכנו אותי לתת לבת שלי תמ"ל (אחר כך גיליתי שכן חלב אם ראשוני לא כולל הרבה גלוכוז, כח משמעות שלו היא אחרת, אבל באותו רגע הרגשתי רע עם חלב מקולקל). ואחרי שהתחלנו לאכיל את הבת שלי מבקבוק היא הפסיקה לקחת את שד (ולי כבר התחיל להיות הרבה חלב והתחיל גודש). ברוך השם שבמלונית היו יועצות הנקה טובות שתמכו בי והסבירו שהילד שהתחיל מהנקה לא ישכח את זה ויחזור לזה, ושזה בסדר אם אני נותנת תמ"ל לזמן מסויים כי כך המליצו רופאים. עברנו את הכל. השתחררנו מבית חולים, חזרנו הביתה ואחרי השבוע הראשון רק עם הנקה הגענו לאחוזון 20.
למה סיפרתי כל זה? אני מאוד מקווה שהסיפור שלי יראה עד כמה קשה ליולדת בימים הראשונים אחרי הלידה, עם כל הבעיות נוספות שיכולות להיות להתחיל להניק או להתחיל ולהמשיך ורק (לדעתי) אם יש מישהו שיעזור, יסביר ויתמוך לך מקצועית את יכולה לעבור את זה, להתחיל להנות מהנקה ולהמשיך לעשות את זה.

בברכה,
יוליה

yuliago's picture
נוצר ע"י

Vote

0
הצבע\י לתשובה

תגובות

Vote

0
הצבע\י לתשובה
0הצבעות
29
צפיות
0
תגובות
0
חברים