התגובה הרשמית של ארגון אפס הפרדה בישראל

הקדמה
=====
כל ההמלצות שאתם מחפשים נמצאים בנהלים של הWHO והיוניצף לקידום הנקה בעזרת היוזמה – "בית חולים ידידותי לתינוקות" (BFHI) ועשרת הסעיפים שלו. המלצות שהAAP וארגוני בריאות אחרים בעולם אימצו.
למותר לציין שגם מדינת ישראל אימצה את ההמלצות הללו כבר בשנת 2003 במסגרת חוזר מנהל הרפואה לעידוד הנקה - https://www.health.gov.il/hozer/mr60_2003.pdf.

במהלך חמש השנים האחרונות, ארגון אפס הפרדה פועל להעלאת המודעות של ההורים לזכות שלהם לאפס הפרדה, להשפעה החיובית שיש לאפס הפרדה על הצלחת ההנקה ובין היתר גם לעשרת הסעיפים האלה. הפעילות שלנו הביאה לכך שיותר ויותר הורים בשנים האחרונות פועלים לפי הסעיפים הללו, אולם אך ורק מכיוון שהם מודעים לכך.

ברוב המקרים, ברירת המחדל של בתי החולים היא להפריד. הורים שאינם מיודעים שאפשר אחרת – יפרדו.
לנוחיותכם אנחנו רוצות לתאר לכם מה קורה בשטח בתחום הזה, כדי להגיע אל הנקודות לשיפור. יודגש, האמור נכתב על בסיס אלפי סיפורי לידה שפורסמו בקבוצת הפייסבוק שלנו על ידי יולדות. זה מה שקורה בפועל.

בחדר הלידה
========
בשלב חדר הלידה, המלצה של הארגונים הבינלאומיים היא לשעת זהב – שעה שבה האם והתינוק שוהים בעור לעור עד לסיום הנקה ראשונה – בכל משך הזמן הזה אין לגעת בתינוק ובאם, ויש לדחות את כל הטיפולים בהם לזמן אחר.

בפועל, מה שקורה בהרבה מקרים מפורט להלן, ולעיתים אף מוביל לכך שהנקה ראשונה מתחילה רק לאחר המעבר לחדר התאוששות, לאחר כשעה וכשהתינוק לבוש:
1.התינוק מונח על האם לאחר הלידה לזמן קצר בלבד.
2.התינוק נשקל (עניין מיותר בשלב הזה, שנובע מצורך בירוקרטי בלבד – לציין בתיק הלידה שעובר למשרד הפנים מידע על המשקל).
3.ביצוע טיפולים לא דחופים הנובעים מצורך של המערכת בלבד לעבור ליולדת הבאה כגון ויטמין K, משחת עיניים והחתלה.
4.הקצבת זמן קצר של עד חצי שעה ליציאת הלידה, שאם לא כן התינוק ילקח על מנת לטפל בכך.
5.מניעת עור לעור בין האם לתינוק על ידי רופאים מסוימים בזמן לידת שיליה או תפירה וזאת למרות המלצות של ארגונים בינלאומיים לא לעשות כן.
6.אין יועצת הנקה זמינה בחדרי הלידה שיכולה לתת ייעוץ ראשוני ליולדת. לרוב המיילדות פשוט מחברות את התינוק ומשאירות את האם ללא ידע איך לעשות זאת שוב אחר כך.

כדי לעודד הנקה בחדר הלידה יש לפעול כך –
1.להניח את התינוק על בטן האם מיד לאחר הלידה,
2.תוך כדי שהוא מונח עליה יש להספיג בעדינות את הנוזלים מגופו בעזרת בד מחומם, בלי לגעת בכפות ידיו (הריח של מי השפיר על כפות ידיו מעודד אותו לזחול את השד).
3.תוך כדי שהוא על אימו, ניתן לחתל אותו, לחבוש לו כובע מחומם ולכסות אותו בסדין מחומם, כדי לשמור על חום גופו. ובשלב כלשהו לחסום את חבל הטבור.
4.לא להפריע לאם ולתינוק למשך שעה לפחות עוד עד לסיום ההנקה הראשונה (משני הצדדים), בין אם התינוק זחל לשד והחל לינוק עצמאית, ובין אם האם או המיילדת / יועצת ההנקה סייעה לו להתחבר.
5.לתת לאם ייעוץ ראשוני לגבי הנקה בשעות הראשונות לאחר הלידה.
6.את לידת השילייה והתפירה ניתן לעשות בזמן שהתינוק על האם, כאשר מלווה עומד ליד האם ומניח יד על התינוק למנוע חלילה נפילה.
7.להמתין עם השקילה וכל טיפול נוסף עד לסיום השעה הראשונה או ההנקה הראשונה, ככל שהתינוק יישאר יותר זמן בעור לעור כך חומו יישמר יותר טוב, ולכן העדיפות היא שעד שהתינוק מגיעה למחלקה וחום גופו נבדק, שיישאר בעור לעור עם האם (הם יכולים לעבור ביחד למחלקה, באלונקה, כששניהם מכוסים ומלווה הולך לידם ומשגיח).
8.להמתין עם כל הטיפולים לתינוק לאחר שעת הזהב או זמן סיום ההנקה.
9.במידה והאם לא יכולה או לא רוצה לעשות עור לעור, יש להמליץ לאב לעשות עור לעור עם התינוק עד שהאם תהיה מסוגלת לכך.

המעבר למחלקת יולדות
===========
בשלב המעבר מחדר הלידה למחלקה, ברירת המחדל ברוב בתי החולים היא שהתינוק עובר לתינוקיה ללא האם (לפעמים עם האב) לביצוע רישום ובדיקות קבלה שאינן דחופות.
כאן נוצרת הפרדה בניגוד לסעיף 7 מתוך עשרת הסעיפים של הBFHI.

להלן ההשלכות של ההפרדה הזו על הנקה:
1.במידה והתינוק לא ינק בחדר הלידה, ההפרדה הזו תגרום לכך שההנקה הראשונה תדחה במס' שעות, בתלות בעומס בתינוקיה, בזמינות של חדר עבור היולדת ובזמינות של וסניטר שייקח אותה לחדרה. הפרדה זו יכולה לארוך עד 6 שעות. נמצא במחקרים מראים שהשעות הראשונות לאחר הלידה הן השעות הקריטיות להצלחת ההנקה בהמשך היות וכאשר מתרחשת הנקה בשעות האלה, יהיו לאמא כמויות חלב יותר גדולות בהמשך.
2.במידה והתינוק ינק בחדר הלידה, ההפרדה הזו עלולה לגרום לדחייה בהנקה הבאה שלו, דחייה שלא היתה קורית באופן טבעי.
3.במידה והוא יהיה רעב בזמן ההפרדה הזו או ירצה להיות על אמא שלו הוא יבכה. לאחר זמן מסוים של בכי הוא עשוי לעשות shutdown (כך ע"פ המחקרים) דבר אשר עלול לגרום לקשיים רבים בהנקה שלו בהמשך הדרך, שכן מורכב להעיר תינוק שעשה כיבוי, ולא תמיד ההורים יודעים מה לעשות כשזה קורה. במקרה כזה הם עשויים לתת לו להמשיך לישון וההנקה נדחית עוד ועוד.
4.במידה והוא לא יעשה כיבוי, למרות בכי ארוך, הוא יגיע בחזרה לאמו כאשר הוא נסער. במצב כזה עשוי להיות מאוד קשה להניק אותו, במקרה כזה הוא עלול לפצוע את האם.
5.האם עשויה להרגיש שהיא אינה המטפלת העיקרית של התינוק, נמצא במחקרים כי במצב כזה היא עשויה להרגיש שהצוות יודע לטפל בו יותר טוב ממנה, בטווח הקצר הדבר עשוי לגרום לה להמשיך ולשים את התינוק בתינוקיה ובטווח הארוך, להרגיש פחות בטוחה ביכולתה לטפל בתינוק שלה לבד בהמשך.
6.התינוק הרבה פעמים יקבל בזמן הזה מי סוכר בעת ביצוע פעולות מכאיבות (בניגוד להמלצה שלכם היא לבצע חיסונים תוך כדי הנקה וההמלצה של הAAP להפחית שימוש במי סוכר).
7.ישנם תינוקות שמי סוכר גורמים להם לתחושה של שובע וגורמים לדחייה של ההנקה הבאה.

כדי לקדם הנקה בשלב המעבר למחלקת יולדות יש לפעול כך –
1.להעביר את האמא והתינוק ביחד למחלקה, כשהם נמצאים עדיין בעור לעור / הנקה.
2.להמתין עם כל הטיפולים עד שהאם יכולה להגיע עם התינוק לתינוקייה, או עד שצוות מהתינוקיה יכול להגיע לאם.
3.הדרך הכי יעילה לבתי החולים ליישם אפס הפרדה היא הכשרה של כל הצוות להיות אחיות מרכזות טיפול, כלומר, אחיות שיודעות לטפל גם בתינוק וגם באם. כך אחות אחת עושה את הקבלה גם לאם וגם לתינוק לאותה מחלקה – מחלקת אם יילוד.
4.לוודא שהצוות לא מטפל בתינוק עבור ההורים, אלא מדריך אותם כיצד לעשות זאת.
5.להפעיל פרוטוקול שיכוך כאבים לתינוק בעת דקירות וחיסונים ע"פ המלצות בינלאומיות – חימום כף רגלו של התינוק, החזקתו בעור לעור למשך כעשרים דקות לפני הדקירה, החזקתו בצורה מאונכת בזמן הדקירה וביצוע הדקירה תוך כדי הנקה במידה ומתאפשר לאם. (יש להמתין מס' דקות עד שהתינוק כבר מרוכז בהנקה והחלב זורם).
6.להדריך את ההורים לטיפול והשגחה על התינוק באפס הפרדה.
7.לתת ליולדות ייעוץ הנקה ע"פ צרכיה, ע"י צוות שהוכשר ועבר סטאג' לייעוץ הנקה בלבד, שמסונכרן לגבי אופן הייעוץ, בכדי שהיולדת לא תקבל ייעוץ שונה מכל יועצת.

האשפוז במחלקת יולדות
===========
בשלב האשפוז במחלקה, ברירת המחדל ברוב בתי החולים היא שהתינוק נמצא בחלק מהיממה בתינוקיה. בין אם לשעות טיפול מרוכזות ובין אם לצורך מעקב. משך הזמן ומתי זה קורה במהלך היום משתנה בין בתי החולים.

ישנם בתי חולים שבהם הצוות עובר או כורז בלילה במחלקה ולוקח את התינוקות לתינוקיה באופן יזום.
רק אמהות שנחשפו לפעילות שלנו ולהסברה שלנו יידעו לבקש אפס הפרדה. יתר האמהות יישארו בלי התינוק בלילה.

לזמן שהתינוק שוהה בתינוקיה ללא אימו יכולות להיות השלכות על ההנקה כפי שפירטנו בסעיף הקודם וכן ההשלכות הנוספות המפורטות להלן -
1. נמנעת הנקה לפי דרישה.
2. יש פחות הנקות ביממה.
3. התינוק עולה פחות במשקל.
4. יש פחות יציאות ולכן רמות גבוהות יותר של צהבת לתינוקות.

כדי לקדם הנקה בשלב האשפוז אין להציע ליולדת לשים את התינוק בתינוקיה, יש להמליץ להגיע לתינוקיה עם התינוק לכל הבדיקות והטיפולים הנדרשים, תוך התחשבות במגבלות ההתניידות שלה, או להגיע אליה אם מתאפשר, במידה והיולדת מתקשה בטיפול בתינוק, יש להדריך אותה ולסייע לה בטיפול בתינוק, ולא להמליץ לה לשים בתינוקיה, יש להציע לה להביא מלווה לעזרה צמודה יותר.

במידה והיולדת מבקשת מרצונה לשים את התינוק בתינוקיה, יש להסביר לה כמה תינוקות שוהים בתינוקיה, ומה יחס הצוות לתינוקות, ומה הסיכויים שהתינוק שלה יבכה ללא מענה בעודו בתינוקיה.

יש לאפשר ליולדת מלווה גבר או אישה שיוכל לשהות איתה כל היום וכל הלילה, תוך כדי שהוא שומר על כללי התנהגות נאותה, לא משתמש בשירותי היולדות ולא מפריע לפרטיות ולשקט היולדות האחרות בחדר.

ניתוח קיסרי
========
על פי המלצות הBFHI אין הבדל בין תינוק שנולד בניתוח קיסרי לתינוק שנולד בלידה רגילה.
בישראל בפועל לכל התינוקות שנולדים בניתוח קיסרי יש הפרדה מנדטורית של זמן הניתוח + שעתיים התאוששות. האם לא זוכה ליישום אף אחת מהמלצות הארגונים הבינלאומיים לגבי השעה הראשונה לאחר הלידה. בניתוח קיסרי שכיח המצב שבו ההפרדה מתארכת בגלל סיבות בירוקרטיות כגון – חתימה של רופאים על שחרור מחדר ההתאוששות, זמינות סניטר, זמינות חדר במחלקת יולדות, עומס בתינוקיה וכן הלאה.
בזכות הפעילות שלנו בנושא, בחלק מבתי החולים יש כיום אפשרות ליישם אפס הפרדה גם בניתוח קיסרי אלקטיבי, כלומר, אמא ותינוק לא נפרדים משך כל זמן הניתוח (לעיתים עם אפשרות להניק במהלכו) וכל זמן ההתאוששות. בחלק מבתי החולים מתאפשר אפס הפרדה בחלק מזמן הניתוח ו/או בחלק מזמן ההתאוששות.
בכל המקרים הללו על היולדת לבקש ולתאם זאת מראש.
כדי לקדם הנקה בניתוח קיסרי חשוב לאפשר ניתוח קיסרי באפס הפרדה לכל היולדות בכל בתי החולים.
כך מיישמים אפס הפרדה בקיסרי –
1.מדבקות האק”ג ימוקמו בגב או לצידי גוף היולדת ולא באזור החזה.
2.לחץ הדם והסטורציה ימדדו ברגל במקום ביד.
3.העירוי הפריפרי ימוקם שלא במפרק היד ולא ביד הדומיננטית, כדי שתהיה פנויה לחבק.
4.הוילון ימוקם מתחת לחזה שלה, ולא בגובה הצוואר, כדי שתוכל לשהות עם התינוק בעור לעור ולהניק אם תרצה ויתאפשר.
5.ההרדמה תהיה חלקית, ורק בחוסר ברירה הרדמה כללית.
6.לאחר שההרדמה תשפיע, ישחררו לה את הידיים מהקשירה (אם נקשרו) כדי שתוכל להחזיק את התינוק.
7.התינוק יישלף החוצה בעדינות האפשרית ביותר בהתאם לתנאי הניתוח, ויוחזק נמוך.
8.לאחר הוצאת התינוק תהיה השהיית חבל טבור.
9.המנתח יכול את התינוק בזמן ההמתנה לחבל הטבור.
10.יעבירו את התינוק אל האם לעור לעור, ויכסו את שניהם. פתרונות שמבוצעים בבתי חולים שונים לשמירה על חום גופו של התינוק בחדר הניתוח הקר – כיסוי התינוק בשמיכה או סדין שחוממו מראש, הגברת הטמפרטורה בחדר הניתוח, שימוש במפזר אויר חם, מיקום גרילר נייד מעל התינוק.
11.המיילדת תסייע לתינוק לינוק.
12.בסיום הניתוח והתפירה, התינוק יישאר על האם בדרך להתאוששות, או יועבר לאביו ויהיה עליו בעור לעור,
13.בסיום הניתוח, לא יינתן לי טשטוש כפי שנהוג בניתוחים רגילים משום שהאם תרצה להיות ערנית לשהייה עם התינוק שלה.
14.הם ייכנסו יחד לחדר התאוששות בו ניתן לשהות משך כל זמן ההתאוששות עם התינוק והמלווה. בבתי חולים שונים מצאו פתרונות שונים לצורך התאוששות משותפת – בחדר לידה, בחדר התאוששות יעודי במחלקת יולדות או בחדר התאוששות נפרד ליולדות בקיסרי באפס הפרדה, וכן התאוששות בחדר התאוששות כללי של מחלקת נשים, עם או בלי פרגוד חוצץ.
15.במידה ויש צורך בביצוע בדיקות לתינוק, אחות תינוקיה תגיע להתאוששות לבצען, או שהם ידחו ללאחר ההתאוששות.
16.בדיקת רופא תבוצע בהתאוששות במידת האפשר, או ביחד לאחר ההתאוששות.
17.היולדת תקבל משככי כאבים שאינם גורמים לטשטוש כדי שגם בהתאוששות צוכל להיות ערנית עם התינוק שלה, וכאלה שאפשר להניק איתם, כדי שתוכל להניק כבר בניתוח וגם לאחריו.
18.היות שהנקה יכולה להיות מאתגרת יותר לאחר ניתוח קיסרי אלקטיבי, יועצת הנקה תגיע להתאוששות לסייע ולהדריך.
19.בסיום ההתאוששות, יהיה מעבר משותף למחלקה, כאשר התינוק נמצא על האם או מוחזק ע”י אביו בעור לעור.

תינוק שנדרש להשגחה/טיפול רפואי
========================
כאשר תינוק נדרשת לשהות בתינוקיה לצורך השגחה ו/או טיפול רפואי, בחלק מבתי החולים לא מאפשרים שהייה של ההורים בתינוקיה, בין אם בשל גישת הצוות ובין אם בשל תנאים פיזיים. כך, עשויה להיווצר הפרדה ארוכה בין אם לתינוק שבוודאי משפיעה על הנקה.

ישנם בתי חולים שבהם אמהות לא יכולות כלל להיות בתינוקיה/פגיה במהלך הלילה.
כמובן שהדבר מנוגד גם זה בניגוד להמלצות הBFHI שיתאפשר להורים ליווי רציף במצב כזה.

כאשר מגדירים לאם שתינוקה בהשגחה "זמני" הנקות בהן היא אמורה להגיע לתינוקיה, פוגעים ב"הנקה על פי דרישה". במצב כזה עלולים להיווצר קשיי הנקה כי התינוק יגיע לארוחות רעב מאוד או לאחר כיבוי. זה גם עלול להשליך על כמויות חלב האם בהמשך.

כדי לעודד הנקה יש לוודא שבכל בתי החולים הורים יכולים ללוות את התינוק שלהם 24 שעות ביממה, וההשגחה שלו יכולה להתבצע בזמן שאמו יושבת והוא עליה בעור לעור או לידה בעריסה, והיא יכולה להניק אותו לפני דרישה, גם בפגייה וגם בתינוקיה.

תינוק יכול לשהות על האם / האב וניתן למקם מעליה את מנורת האור במקרה של צהבת, או מנורת חימום במקרה של היפותרמיה, במקרה של צורך בניטור נשימה, הניטור יכול להיות מחובר לתינוק בזמן שהוא על האם / האב.

מקרים חריגים
=========
ההתנהלות במקרים רפואיים שונים משתנה בין בית חולים אחד לשני.
למשל בחלק מבתי החולים פרוטוקול הטיפול בתינוקות במקרה של סיכון להיפוגליקמיה, צהבת יילודים, היפותרמיה וכו' לא תומכים אפס הפרדה, וגורמים להפרדה ארוכה, וכך נגרמים קשיים להנקה.

בבתי חולים אחרים, הפתרון הראשון בכל אחד מהמצבים האלה זה עוד עור לעור והנקה, ואז מודדים שוב את מצב התינוק. ורמות הסף שבהם מחליטים שהתינוק צריך לשהות בתינוקיה – גם משתנים מבית חולים אחד לשני.

דוגמה נוספת היא צהבת יילודים. ישנם בתי חולים שהטיפול מתבצע בחדר האם עם ביליבלנקט – פרקטיקה שמעודדת הנקה, לעומת בתי חולים בהם הטיפול מתבצע בתינוקיה ולאם אסור להוציא את התינוק מהעריסה פרט לזמני הנקה כל 3 שעות – בניגוד לכל נוהל בינלאומי בנושא.

כדי לעודד הנקה יש לוודא שבכל בתי החולים הפרקטיקות לטיפול במצבים האלה מעודדות הנקה.

העלאת המודעות בקרב הורים לנושא וחשיבותו לפני לידה
==========================
מהדיאלוג ביננו לבין צוות רפואי אנחנו מודעות לכך שיש כמה בתי חולים והמון נשות צוות בהם ובאחרים שכן ממליצים לאמהות על אפס הפרדה וביות מלא, ומדווחות שהם לא מגלים בכך עניין.

בנוסף התפיסה התרבותית היום היא עדיין שמקומו של התינוק בתינוקיה והאם אמורה לנוח בלעדיו.

מכיוון שאפס הפרדה הוא נושא שמשפיע כל כך על ההנקה, מצופה שמשרד הבריאות יפעל לעידוד יולדות לקיימו.
לצורך כך נדרשת הסברה נרחבת על אפס הפרדה, הנקה, חשיבותם והדרך לקיימם. הסברה כזו צריכה לפנות ליולדות ולציבור בכלל המלווה אותן במהלך הלידה והאשפוז.

הסברה כזו צריכה להיעשות על ידי פרסומים באמצעי המדיה השונים, באתר של משרד הבריאות, בקורסי הכנה ללידה, בכנסים של בתי החולים ועל ידי בתי החולים בפוגשם את היולדות, בין אם לפני הלידה ובין אם במהלכה ולאחריה.

eliana ovadia's picture
נוצר ע"י

Vote

5
הצבע\י לתשובה

תגובות

תגובות

Suf Bar's picture
Suf Bar
Vote: 
0
הצבע\י לתשובה
משתתף/ת אנונימי/ת's picture

Vote

5
הצבע\י לתשובה
5הצבעות
1333
צפיות
1
תגובות
5
חברים

Idea image