חיבור מחדש לרפואה הכללית

כרגע בתור סטודנט החוויה היא שהפסיכיאטריה נתפסת כמנותקת משאר עולם הרפואה. כמובן שיש לכך השפעה גם על הסטיגמה ביחס למקצוע, הן הציבורית והן בתוך עולם הרפואה.

הניתוק האמור בא לידי ביטוי במגוון אופנים:
הפרקטיקה- יש שימוש מצומצם בכלים ממקצועות אחרים ברפואה כגון בדיקה גופנית שאיננה חלק אינטגרלי מהסטינג הטיפולי.

התפיסה והטרמינולוגיה- חלוקת מחלות או מצבים שונים ל"פסיכיאטריים" מול "אורגניים/General medical conditions".

המיקום- לרוב, מרכזי בריאות הנפש נמצאים בקומפלקס נפרד מהמרכז הרפואי בו מאוגדים שאר המקצועות. כמובן שבמקרים רבים מרכזי בריאות הנפש ממוקמים באזורים המאפשרים מרחב וגינון לרוב, אך לדעתי כדאי למצוא דרך לשמור על האסתטיקה והמרחב הללו כחלק ממרכז רפואי כללי.

התנאים- על אף שהמרחב הכללי במרכזים לבריאות הנפש יפים ומטופחים בדרך כלל, המחלקות והמבנים עצמם מאוד מוזנחים ביחס למחלקות של מקצועות אחרים. המבנים נראים מיושנים וכאילו נלקחו מ"קן הקוקיה". קיים בחדרים ריבוי מיטות באופן שלא תואם את גודל החדר ולא מכבד את המטופלים (יש חדרים שאין בהם מקום לעבור כי מיטה נמצאת גם במרכז החדר). המחלקות מוזנחות ומשרות אווירת נכאים על המטופלים ועל הצוות.

כרגע החוויה בתור סטודנט לקראת סיום הלימודים היא שפסיכיאטריה היא מקצוע נהדר ומעניין, אבל שהבחירה העומדת בפני מי שמתעניין בו היא בין "פסיכיאטריה" ל"רפואה", מה שמקשה על הבחירה בפסיכיאטריה כשהמסלול בו אנו לומדים הוא בי"ס לרפואה. קשה לוותר על "רפואה" גם אם פסיכיאטריה היא מקצוע מרתק ומתגמל בפני עצמו.

לסיכום- חיבור לרפואה הכללית בשילוב עם העולם ה"פחות ביולוגי" של פסיכותרפיה ופסיכולוגיה ף, יחד עם שיפור התנאים הפיזיים יביאו לדעתי להפחתת סטיגמה ציבורית ופנים-רפואית ולעידוד התמחות במקצוע.

Vote

1
הצבע\י לתשובה

תגובות

Vote

1
הצבע\י לתשובה
1הצבעה
71
צפיות
0
תגובות
1
חברים