דעה לגבי מקצוע של פסיכיאטר ילדים

מקצוע של פסיכיאטר ילדים מקצוע קשה ביותר ודורש הרבה כוח נפשי . לרוב אתה לא יכול לרפא את מטופלים אלא להקל על הסבל שלהם ושל משפחה שלהם במקרה הטוב . לפעמים גם זה לא צולח
מפגש עם מטופל צעיר בדרך כלל משתווה למפגש עם הורים והרבה פעמים גם הורים זקוקים לעזרה פסיכיאטרית . אני כותבת מתוך מתוך ניסיון של 7 שנים של מאבחנת קשב וריכוז . זה לא בדיוק אותו דבר אבל הרבה פעמים גבול כל כך דק שאתה לא יודע איפה נגמר ADHD ואיפה מתחילה בעיה פסיכיאטרית . בימנו קשר הורים ילדים הרבה פעמים די בעיתי וזה קשור למצב כלכלי שעות ארוכות שהורים נמצאים בעבודה וילדים מקבלים חינוך וירטואלי ממסכים . הכל משפיעה . כשאר מגיעים לפסיכיאטר בדייכ שופכים את כל התסכול ורופא בשעה וחצי צריך להפריד בין העיקר והתפל ולהסיק מסכנות נכונות . שוב זה דורש הרבה כוח נפשי רגשי וזה גורם לשחיקה רגשית מאוד משמעותית . כמנגנון הגנה הרבה פעמים רופאים הופכים להיות די אדישים כלפי צרות של אחרים וזה ליגיטימי או מעביר את כל המטופל דרך ליבו וזה פשוט בלתי אפשרי .