התנסות במתן שירותי רפואה מרחוק

שלום רב. ראשית כמשתמשת ומבוטחת, מהפכת הטיפול ברחוק משמעותית, חוסכת זמן ויעילה ברמה הבירוקרטית. עם זאת, בעולם השיקום נכנסים תוכניות של שיקום מרחוק וייתכן שזה מתאים עבור אנשים שאינם זכאים לשיקום- אך זקוקים לו, לדוגמא מאושפזים אשר משתחררים לביתם ממחלקות כגון אורתופדיה או נוירולוגיה. במקרים בהם אין המשך טיפול שיקומי- הפתרון הזה עדיף על כלום. לעומת זאת, המגמה של הפיכת השיקום ל"מרחוק" בעייתית מאוד ויכולה להביא לירידה באיכות הטיפול - מתחושתי וניסיוני האישי כמרפאה בעיסוק. הבעיה הראשונה היא העדר handling , כלומר העדר אחיזה ומגע גופני המכווין לשימוש תנועתי נכון בשרירים, ללא פיצויים וללא ליקויי קרא עוד

כרופא משפחה שעושה גם רפואה פרונטלית וגם מרחוק אני חושש שנגרם נזק למטופלים על רקע הרפואה מרחוק.
אני קורא את היעוצים שמטופליי מקבלים ברפואה מרחוק הן ע"י יועצים והן ע"י רופאים ראשוניים ומוצא שנרשמים ברבה מאוד מרשמים מיותרים (אנטיביוטיקה וסטרואידים ועוד) בשל הניסיון להיות שירותיים.
מרבית הדברים שנעשים ברפואה מרחוק יכולים להיפתר ע"י צוות משרדי / סיעודי.
בשל הזמינות וקלות ההגעה לרופאים מגיעות פניות אליי ולחבריי על דברים הזוים כמו: "ראיתי שיש תשובות לבדיקות הדם ורציתי לוודא שראית את התשובות"- ברור שלו היו צריכים להגיע לו היו טורחים לקבוע תור לכך.
המחיר הוא כבד שכן נמנע זמן קרא עוד

מסתבר שיש לא מעט פעולות שניתן לעשות מרחוק. יש דברים "פשוטים" שמטופלים היו מגיעים למרפאה שלא היה צורך--אישורים מכל מיניהם, חידוש תרופות, שאלה על מחלה, תרופה, תסמין פשוט. דווח לחצי דם וסוכרים שנמדדו בבית. יש תסמינים אחרים שאפשר לבררם מרחוק--הפרעות שינה, עצירות, פריחות (שניתן לראות דרך אפליקציה חזותית--WHATSAPP או ZOOM.) מטופל אחד אפילו צילם את הגרון שלו, שיכולתי לראות את האודם, בלי תפליט, ויכולתי להתרשם ממצבו (עם האנמנזה כמובן). אך ברור שיש דברים רפואיים שהרבה יותר קשה לבצע בלי נגיעה פיזית ע"י הרופא או מישהו עם מכשיר--בדיקת אזניים (שכעת יש מכשיר TYTO שעושה את זה), ריאות, בטן. כל מיני קרא עוד

רוקח קליני תפקידו לייעץ לרופא על שימוש בתרופות , כדי שהמטופלים יקבלו את הטיפול הנכון והיעיל ביותר . יעוצים לרופאים נתנים כיועצים וירטואליים - הרופא פונה אל הרוקח מתוך התיק הרפואי של מטופל והתשובה ניתנת לתיק
דרך נוספת היא מפגשים וירטואליים עם הרופאים לדיון על מטופלים במקום מפגשים פרונטאליים וזה עובד ויש תוצאות מדהימים בהשגת היעדים ובשביעות הרצון

אני פיזיותרפיסטית בביה"ח הרצפלד, התנסינו בשיקום מרחוק עם מטופלי שיקום יום שלא יכלו להגיע לכאן.
יש קושי משמעותי בעבודה עם קשישים עם האמצעי הזה. צריך שיהיה אדם נוסף שיוכל למקם את הטלפון או המחשב בצורה שניתן יהיה לראות את המטופל, צריך יכולת קוגניטיבית תקינה של הבנת הוראות וכמובן שיש להגביל את התרגול לתרגול בטיחותי בלבד ולא תרגול של שיווי משקל אם אין שמירה על המטופל. יש מטופלים שידעו להסתדר עם הכלי והכינו גם מראש ציוד בבית ויש מטופלים שלא הצליחו להסתדר בכלל..

הנני משתמש ברפואה מרחוק ומבין את החשיבות של שרות זה היום ובעתיד.

להערכתי, רפואה מרחוק עובדת סה"כ יפה במסגרת השרות של קופות החולים
במרפאות האמבולטוריות של בתי חולים ממשלתיים- השרות לעיתים לא קורה בכלל כי המטופל לא מצליח להשיג מקופת החולים ט'17 יעודי לטלמדיסין (ואז המטופל מפסיד ביקור רפואי!)

להערכתי, על משרד הבריאות לבנות תהליך פשוט (ללא חסמים בירוקרטים) כדי שהמטופל יקבל את הטלמדיסין מהמרפאות של בתי החולים הממשלתיים.
אני מציע שכל מגע טיפולי מסוג טלמדיסין, בין מומחה בבי"ח ממשלתי עם מטופל, יאושר אוטומטית על ידי קופת החולים (לאחר דווח של בית החולים) - ללא צורך בט' 17 קרא עוד

בתור מרפאה בעיסוק התנסתי בטיפול מרחוק בסגר הקודם, וכעת חזרנו לעבודה פרונטלית בכל המקומות. אני עובדת עם אוכלוסיה של ילדים וקשישים. עם ילדים יש משמעות לטיפול מרחוק בעיקר בקשר והמעורבות של ההורים וזה יכול להיות טוב לחבראותם לטיפול וליצור קשר טיפולי משמעותי יותר. אצל קשישים הרגשתי שזה פחות עובד- חלקם זקוקים לעזרה רבה בתפעול מפבני משפחה וזה לא מתאים למי שיש לקות שמיע או קושי מוטורי, או לאיזורים בהם לא מקובל להחזיק אמצעים טכנולוגיים כאלו ואחרות. לאחר כשמונה חודשים של קורונה מרגישה שיש הבדל גדול ופערים בנגישות לרפואה באיזורים בהם יש לאנשים פחות נגישות לטכנולוגיה או לבני משפחה מסייעים, או כאשר יש קרא עוד

אני קלינאית תקשורת ותיקה מאוד ומטפלת בקשת רחבה של טיפולי שפה ודיבור. הטיפול המקוון מאפשר לי לבצע טיפולים גם בתקופת הסגר ולמעשה מהווה כעת נדבך משמעותי ביותר של הטיפולים ומבורך ביותר. הטיפול המקוון הוא אופציה מצוינת לשמירה על בריאות הציבור. ילדים ומבוגרים כאחד ובמיוחד בני נוער, נהנים מאוד מטיפולי הדיבור והשפה המקוונים. בטיפולי היגוי אני מצליחה לראות היטב את איברי ההיגוי והם רואים אותי ואת הפה שלי (בלי מסיכה כמובן) בתקריב מצוין. בטיפול בתפקודי הפה והאכילה/בליעה, התרגול מול המצלמה ובשיתוף ההורים המקבלים הדרכה מיידית הוא ממש מבורך. בטיפולי שפה אין לי שום בעיה להעביר חומרים לתרגול בבית דרך המייל קרא עוד

טיפול פסיכולוגי התפתחותי

לאורך תקופת הקורונה אני ממשיכה טיפולים והדרכות הורים, פרונטליים ומרחוק. הבחירה ביניהם נעשית הן לפי ההנחיות באותה עת והן לפי רצון ויכולת המטופל (כולל מגבלות בידוד, סיכון וכד).
הדרכות הורים מרחוק מתבצעות בשיחות טלפון, שיחות ווטסאפ-וידאו או זום. השיחות לעתים קרובות בשיחות ועידה כשכל אחד מההורים במקום אחר. אני מוצאת שההדרכות יעילות וממוקדות ביותר, וקל יותר להתגמש בדרך זו לשעות שמתאימות להורים בימים טרופים ומעורבבים אלה.אני נוהגת לשבת מול המחשב ולרשום לעצמי תוך השיחות, לשם העלאת המיקוד והדיוק. בחלק מהמקרים התחושה היא שדווקא התנאים האלה מעלים את יכולת קרא עוד

אני מטפלת במסגרת מכון בבית חולים בילדים קטנים עם גמגום, ובתקופת הקורונה העברתי חלק מהטיפולים לטיפולים מרחוק. טיפול בגמגום בגיל הרך על ידי הדרכת הורים ליצירת סביבה מעודדת שטף מאד מתאים לטיפול מרחוק. לגבי טיפול ישיר בגמגום בילדים קטנים, אני משתמשת בשיטת לידקום שיש evidence based practice שזה יכול להיעשות גם כולו מרחוק, אך אני מצאתי שעדיף לעשות היברידי, כלומר שחלק מהטיפולים (במיוחד הראשונים) הם פנים אל פנים, וחלק מרחוק, וזה יכול לעבוד טוב. טיפולי קול וכן דיבור חטוף באנשים בוגרים, גם מצאתי שטיפול "היברידי" כזה יכול להיות יעיל. אני חושבת שלא רק לימי קורונה. אלא גם בהמשך, מאד נוח למטופלים להגיע קרא עוד

I work with the adult neurogenic population in a private clinic in Jerusalem. From the onset of the pandemic, very few patients were able to come into the office for fear of Contracting the virus as they are in the high risk group.
Almost immediately approximately 90% of our work became online over resume. We were able to do one-on-one sessions with patients with various neurogenic speech language and swallowing disorders including various types of aphasia, various types of dysarthria and apraxia, voice disorders, mild cognitive executive function issues, swallowing disorders. Where קרא עוד

כרוקחת, אני מרוצה מאוד משירות איסוף תרופות המבוצע בסניף שלי - הוא מאפשר לנו ניהול עומסים נכון יותר ושקט בביצוע פעילות תדרוך ותשאול.
יחד עם זאת, אני חושבת שהשירות מתאים יותר לתרופות כרוניות. אין כל הגיון באספקת אנטיביוטיקה או כל טיפול אקוטי סימפטומטי אחר כאשר ההתחייבות היא לשלושה ימי עסקים. אני משתדלת לקדם הזמנות כאלו אך לא תמיד (ובעיקר בהזמנות המבוצעות בסופ"ש) זה מתאפשר

בתור רופא משפחה, תחושותיי מעורבות בנושא. מצד אחד, אני מכיר בפוטנציאל הקיים לשפר את איכות השירות שאנו נותנים למטופלים ולפגוש אותם בזמן ובמקום שנוח להם לקבל את הטיפול . מן הצד האחר, המצב החדש מביא לכך שחלק מהמטופלים אינם מקדישים את תשומת הלב הנדרשת לטיפול, מה שיוצר חוסר איזון וחוסר כבוד לזמן הרופאים ופוגע באיכות השירות. מה גם שהאפשרות שנפתחה בפני המטופלים יוצרת ריבוי פניות לרופאי המשפחה. אם בעבר המטופלים היו חושבים פעמיים אם באמת יש צורך ב"ללכת לרופא", היום מה שמפריד ביני לבין הרופא הוא כפתור הטלפון וכבר יש פחות צורך בהפעלת שיקול הדעת. החשש שלי הוא שריבוי הפניות, יחד עם חוסר תשומת הלב הנדרשת קרא עוד

מניסיוני במשך 7 החודשים האחרונים הטיפול יעיל. דורש הערכות מראש להורדת התוכנות המתאימות.הדרכה להורים להתאמת סביבת הטיפול.רצון טוב וסבלנות של שני הצדדים.מתאים לרוב התינוקות עד גיל שנתיים עם רקע של עיכוב התפתחותי, הטית ראש.מאפשר לילדים בסיכון או הורים בסיכון. למשפחות מרוחקות מהמכונים. מאפשר להורים לקבל את מלוא האחריות על הטיפול בסביבה הטבעית של המשפחה. לעיתים נשלחים למשפחה דפי הדרכה בנושא מתאים למפגש שהתקיים. רוב ההורים הביעו שביעות רצון.
שלומית

שמי ד"ר כנרת שרפי מרפאה בעיסוק בתחום התפתחות הילד. הטיפול מרחוק מצריך הערכות ייחודית ולמידה של הנושא. בתחום התפתחות הילד הכרחי שהורה כמובן יהיה פנוי לצד הילד. הטיפול מרחוק מתאים בעיני יותר אחרי הכרות פנים אל פנים ויצירת קשר אישי טיפולי. התנסיתי עד כה עם בן 5, בן 7 ובת 10. לפי נסיוני ניתן לקיים קשר טיפולי ולקדם מטרות טיפול גם מרחוק. יש לבחון את ההתאמה של סגנון טיפול זה באופן אישי. בתחום הריפוי בעיסוק פורסם נייר עמדה בנושא שנכתב בתקופת סגר הקורונה הראשון עי צוות מרפאים בעיסוק בעלי ניסיון מהשטח ומהאקדמיה. המסמך מופיע באתר של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק. ממליצה להשקיע בהכשרת מטפלים לטיפול קרא עוד

כקלינאית תקשורת שעובדת עם ילדים ונוער ניסיתי לקיים טיפולים מרחוק אך הם לא צלחו. בטיפולי היגוי יש צורך לראות את פה המטופל ולשמוע אותו בצורה מדוייקת. קשה מאוד לקיים את התנאים האלה דרך המחשב. הילדים הצעירים נעים כל הזמן ומתקשים לשמור על קשב מול מחשב, כך שגם טיפול שפה קשה לקיים. לילדים בוגרים שמסוגלים לנהל שיחה, זה יכול להתאים יותר, אבל גם הם מתקשים להיות קשובים ומוסכים יותר מאפשרויות המסך. זה יכול להתאים להדרכות הורים, אבל מנסיוני הילדים עצמם לא עומדים בטיפול כזה.ראיתי בחלק מהתגובות פה שהיו כאלה שנהנו מהאפשרות לראות את הבית. אני מטפלת באופן קבוע בבית המטופל, כך שהמחשב רק הרחיק , לא קירב.

בתור מטופלת, שיחת וידאו, שירותים שונים מרחוק הם יתרון מאד משמעותי למי שנמצא בקבוצת סיכון, לחולים כרוניים. לצערי, גם תורים אלו מתחילים להיות ארוכים ופחות זמיים - דוגמא, תור לנוירולוג לשיחת וידאו, הזמנתי באוגוסט 2020 וקיבלתי תור ל 10.11.
חשוב למנן תורים אלו, יש צורך לוודא כי אכן תור לביקורת / מעקב יוכל להיות מרחוק, אבל למשל, חידוש שנתי של תרופה כמו למשל תרופה ביולוגית, לטעמי חייב להיות ביקור פיזי.
חשוב להבין מה ייעוד כל תור ותור. יש חשיבות גבוהה לתת עדיפות תורים לחולים כרוניים באשר הם, יש צורך לתת אפשרות למענה מהיר (למשל מיילים לרופאים מומחים רלוונטים) על מנת לקבל מהם תשובות קרא עוד

בתור מטופלת, אני מאוד שמחה שקיימת האפשרות לפנות לרופאת המשפחה שלי דרך האינטרנט. בעבר פניתי לפעמים בשאלות, זה חוסך מלא זמן ולכן אני מאוד בעד.אם יש צורך, הרופאה תזמין פיזית או תפנה הלאה.
בחודשים אלה ניצלתי את התור הטלפוני, הרופאה התקשרה לפני הזמן שקבעתי, ממספר חסוי ,כמעט לא עניתי, עכשיו אני יודעת איך זה עובד לפעם הבאה. לאנשים בריאים בסך הכל כמוני עם בעיות קבועות שמוכרות לרופאה או עם בעיה חדשה לא מסובכת שירות מכוון מאוד מומלץ.

אני אחות פליאטיבית בכללית. יונת למד.
משוכנעת שניתן להשתמש בעזרים דיגיטליים גם למטופלים ומשפחות שיוכלו להתייעץ סביב השעון עם מומחיות בתחום ( רופאות, אחיות, עו״ס, פסיכולוגיות וכד׳).
וכמו כן אני מבקשת שמשרד הבריאות יקים אפליקציה פליאטיבית עבור אנשי מקצוע בקהילה ( אולי גם בבתי החולים ומוסדות השונים). נשמח לסייע בצד המקצועי. לרבים מאנשי המקצוע חסר ידע בתחום וזה פוגע באיכות החיים של מטופלים רבים הנזקקים לטיפול פליאטיבי.

היה לי המזל ויצא לי מהשבועיים וחצי האחרונים לטפל בזוג חולי קורונה באמצעות שימוש בצמחי מרפא.
עקב נושא ההידבקות התשאול נעשה דרך הזום כולל בדיקת הלשון שמהווה את אחד מכלי האיבחון ברפואה סינית.
הכלי השני שלא רלוונטי לבדיקה בזום הוא נושא הדופק.
על אף המרחק, שימוש בזום אבל הצלחנו לתקשר ולהיות זמינים (שני הצדדים) והטיפול הצליח, בדמות שיפור בסימפטומים.

אני קלינאית תקשורת מבית חולים הדסה המטפלת בגמגום באמצעות תוכנה שנקראת ׳נובוטוק׳ הטיפול יעיל ומוצלח. המשוב ניתן למטופל הן עי התוכנה והן עי הקלינאית שצופה בתירגולים של המטופלים. הכל מתועד בוידאו. לצערי בחלק מקופות החולים לא מאשרים החזרים על טיפול זה כי זה לא במפגש פנים אל פנים... חלם זה כאן...

רפואה מרחוק היא חשובה מאוד, אחד היתרונות הבודדים של הקורונה הוא קידום טכנולוגי שכולל אופציה זו.

רפואה מרחוק אינה מחליפה את הטיפול השגרתי הבדיקה הגופנית ותפקודי הריאה שאנו מבצעים . אולם היא מסיעת בכל זאת-לתת מידע למטופלים הנמצאים רחוק-למשל לאחר ישיבות , לאחר ביצוע הדמיה וכדומה. במעקב קליני אחרי חולים שחשוב לדעת כיצד הם מסתדרים עם טיפול מסוים שניתן להם ועוד.

כמו כן מעלה אופציה של טיפול תת אופטימלי -אולם עדיף בהרבה על היעדר טיפול -למטופלים אשר אינם יכולים להגיע עקב הקורונה או מסיבות אחרות.

היא חוסכת למטופלים נסיעות, שלא לדבר על כניסה לאוטובוסים בזמן הקורונה.

קרא עוד

מסיים תקופה כרופא משפחה בקהילה + ניהול מרפאה בפריפריה חברתית של תל אביב.
אפשר לומר הרבה דברים על עבודה מרחוק.
תחילה יש לומר - האופציה לעבודה מרחוק כעניין מקובל, הורידה הרבה ביקורים במרפאה, שאין באמת צורך שיבוצעו באופן פרונטלי. רופאי משפחה עוסקים בעבודות סרק בכמות בלתי נתפסת. כתוצאה מסיבות שונות ומורכבות שאפשר לדון בהן בנפרד. אבל עצם זה שהמרפאות - התרוקנו - והשאירו בהן יותר מטופלים הזקוקים לבדיקת רופא מאשר מטופלים הזקוקים לעבודת ניירת - זה מבורך. אבל כאן השאלה - האם עבודת הסרק - פשוט הפכה לעבודה "לא פרונטלית / טלפונית" או שבאמת נוצרו תהליכים שבהם חלק מהמשימות יורדות מהרופאים ( קרא עוד

בתקופת הקורונה ערכתי מספר 'ביקורי טלפון ווצאפ' גיליתי יתרונות - חוסך את הטרחת המטופל למרפאה וחשיפה לזיהומיה, מאפשר מעין 'ביקור בית' בלי לצאת מהמרפאה. למדתי גם סוף סוף להשתמש בשיחת ועידה - מה שמאפשר שיתוף בני משפחה ומטפלים רחוקים פיזית במידע ובדיון. ביקור וירטואלי מתאים במיוחד כשיש כבר היכרות קודמת.
אבל מצאתי גם לא מעט חסרונות - איכות ירודה של קול ותמונה, קושי בתפעול (במיוחד בצד המטופל) וניתוקים, אי אפשרות לבדוק ישירות גופנית - להתרשם ממצב השיניים, ריח, מאפייני העור וכד', אי אפשר להגיש דף לצורך בדיקה קוגניטיבית פורמלית או להציג בנוחות עזרים להסבר על הטיפול. ביקור מרחוק גם קשה יותר קרא עוד

שלום, הנני רופאת משפחה בכללית, ומספר הפניות המקוונות הוא עצום. הזמן שלי מוקדש בעיקרו ל"רפואה פרונטאלית" ולכן לעיתים קרובות אני חווה חוגר זמן מספק לטיפול ברפואת המקוונת ובבקשות דיגיטליות. להערכתי, כרבע מהפכניות הטלפוניות אליי, גוררות ביקור. המטופל מתאר משהו שמחייב בדיקה. זמן זה אינו מוסדר. נוצר עומס וכפילות. גם פניתי התקשרתי ושמעתי את המטופל טלפונית, אך בהמשך הוא מגיע לבדיקתי, ואז לעיתים קרובות נוצר עומס.
להערכתי צריך לתת זמן מסודר לטיפול המקוון בבקשות מטופלינו.
צריך להקציב זמן, עבור הרפואה הטלפונית, כדי שיהיה זמן לבדוק מאוחר יותר את אחוז המטופלים שיוזמן למרפאה לבדיקה דחופה. קרא עוד

התנסיתי ב״טרום ניתוח״ טלפוני,
יש לזה חסרונות ברורים, את לא רואה את המסמכים הרלוונטיים מול העיניים וצריכה להסתמך על מה שהמטופלת אומרת/מקריאה. לא תמיד מדובר באנשים עם היענות טובה או הבנה של מסמכים רפואיים. דברים יכולים להתפספס. אין קשר עין ופתיחות מצידן לשאול את כל השאלות שהיו רוצות לשאול. לא ניתן להחתים על טפסים
(ברור שהדברים יכולים להיפתר באמצעים טכנולוגיים פשוטים אבל זה עוד לא שם)
יתרונות, יותר קל לביצוע, גמישות בשעות היממה.

לסיכום- חושבת שאם ניערך היטב טכנולוגית, עם מסמכים דיגיטליים לחתימה, וידאו, העברת מסמכים מהירה (ולא לחכות לפקס שיגיע, שלאף אחד בימינו אין פקס קרא עוד