בכל תקופה הקשורה בהנקה עלו מהמשתתפות בתהליך צרכים ייחודיים ובהתאם לכך התובנות חולקו לפי תקופות: הריון, בבית היולדות, תקופת הסתגלות, מרחב ציבורי, חזרה לשוק העבודה.

  1. תקופת ההריון: מתן מידע וידע אמין ומקצועי בנושא הנקה כגון חשיבות ההנקה, אתגרים, איך להניק ועוד כבר במהלך ההיריון ובשפות שונות, בפרט בערבית. הוצע שהמידע יונגש במפגש עם מערכת הבריאות במהלך מעקב הריון ובקורסי הכנה ללידה. הוצע גם לקיים הדרכות הנקה לפני הלידה.
  2. בבית היולדות: צורך להפוך את בית היולדות לסביבה מכילה, שמספקת מידע אמין, מאפשרת בחירה ומאפשרת הנקה. זאת באמצעות סיוע בהנקה כבר בחדר הלידה, ליווי של יועצת הנקה במחלקת היולדות מחד, והסדרת הסדרת פתרונות ומענים לאלו שלא רוצות/יכולות להניק ממגוון סיבות מאידך.
  3. הסתגלות – שבועות ראשונים לאחר הלידה: מפגש עם יועצת הנקה למתן מענה לאתגרים או שאלות שמתעוררות ביחס להנקה והנגשת מידע על הנקה אונליין, למשל סרטוני הדרכה בשפות שונות, בדגש על ערבית.
  4. המפגש עם העולם מחוץ לבית: הגברת הלגיטימציה והמודעות להנקה במרחב הציבורי וייחוד תשתיות ופינות הנקה. בנוסף, הגברת הלגיטימציה לבחירה לא להניק ונרמול התפיסה הציבורית של בחירה זו - גם בסביבתם וגם בקרב א/נשי מקצועות הבריאות.
  5. חזרה לשוק העבודה: מתן פתרונות לנשים שקשה להן לשאוב חלב במקום העבודה, כגון מורות, גננות, רופאות, סטודנטיות. קידום פתרונות אפשריים לשילוב הנקה ועבודה, דוגמת: אפשרות לחזרה הדרגתית לעבודה, קיצור יום העבודה, הארכת תקופת הזכאות לשעת הורות (לשעבר "שעת הנקה"), פיתוח מנגנון תעסוקה גמיש המאפשר עבודה מרחוק, הקמת מעונות במקום העבודה או בסמוך.

להרחבה נוספת - מצורף מסמך המסקנות המלא

ליזה אידלמן's picture
נוצר ע"י