תמצות תובנות מתהליך שיתוף ציבור בנושא רפואה מרחוק

  1. נוחות שימוש וחיסכון בזמן: רפואה מרחוק מצמצמת משמעותית את כמות המטופלים המגיעים למרפאה בכל הקשור לקבלת מידע, אישורים ומרשמים ובכך משאירה את התורים הפיזיים פנויים למי שבאמת זקוק להם. הטיפול מרחוק גמיש ומאפשר שעות המתאימות למטופל וחיסכון בזמן הגעה למרפאה. עם זאת, רפואה מרחוק עשויה ליצר עלייה בביקוש לתורים, פניות לא הכרחיות למטפל עקב קלות ביצוע המפגש, כפילויות בתורים במקרים שהמפגש מרחוק איננו מספיק ועומס על המטפל. בנוסף, לעיתים בביצוע מפגש מקוון יש עיסוק בתפעול טכנולוגי באופן שגוזל זמן מהמטפל.
  2. ניצול הזדמנויות בהפעלת כלים לרפואה מרחוק: בסיטואציות מסוימות, עלה כי הרפואה מרחוק הביאה למענה טיפולי טוב יותר: למשל, מטופלים שלא מסוגלים להגיע למרפאה (עקב הקורונה או סיבות אחרות) זכו לטיפול שלא היו זוכים לו בהיעדר פגישה מקוונת והדבר גם העניק הזדמנות למטפלים לטפל במטופלים בסביבתם הטבעית. בנוסף, הטכנולוגיה אפשרה הכשרה ולמידה טובה יותר לאנשי הטיפול, כמו שימוש בסרטוני וידאו לצורכי הדרכה במקצועות הבריאות, קיום פגישות עבודה מקוונות וקבלת ייעוץ מקצועי מרחוק בקלות.
  3. פגיעה באיכות הטיפול, בעיקר כאשר מפגש פיזי הוא הכרחי: בתהליך השיתוף עלה שמטפלים הרגישו שבהיעדר קשר עין, יכולת קריאת שפת גוף וירידת הקשב של המטופלים, נפגע הקשר בין המטפל למטופל ואיכות הטיפול המוענק.
  4.  הסתגלות לשינוי: בקרב המטפלים עלה צורך בהתאמת שיטות העבודה ובהכשרה מקצועית בנושא שירותי רפואה מרחוק, כמו גם בהכשרה טכנית לטכנולוגיה הנדרשת ובתמיכה טכנית כנגד הבעיות המתעוררות. בקרב חלק מהמטופלים, עלה כי טיפול מרחוק בעייתי במיוחד בשל פערים דוריים או תרבותיים ולפעמים אף אינו מתאפשר. בנוסף, לעיתים יכולה להיווצר בעיה של פגיעה בפרטיות כאשר יש צורך באדם נוסף לסיוע בתפעול המפגש או כאשר אין למטופלים מקום בטוח ופרטי להיות בו.
  5. צורך בשינוי נהלים: המעבר לרפואה מקוונת מצריך שינוי והסדרה של פרוטוקולים וקביעת קווים מנחים שלא קיימים כיום, כגון: חתימה מרחוק על טפסים, הנחיות מקצועיות על פגישות שיש חובה לקיימן וכאלה שניתן לקיים מרחוק וקביעת קריטריונים לצמצום "פניות סרק" .

 

 

ליזה אידלמן's picture
נוצר ע"י