אסכם את הבעיות כפי שאני רואה אותן בנקודות:
1. רוב הרוקחים בקהילה ובבתי החולים עוסקים רק במיעוט הזמן ברוקחות אלא במכירה/ניפוק/מחסנאות ועבודות טכניות.
2. נוצר לחץ הנובע מהעדר תקינה המוביל לעבודה שוחקת, חסרת אתגר וסיפוק אשר אינה עומדת אל מול תפיסת המקצוע.
3. חסר כח אדם לעזר (טכנאים/פרחי רוקחות/כ"א מנהלי תומך) בכדי שהרוקח אכן יגשים את תפקידו בשיפור איכות הטיפול התרופתי וזיהוי בעיות הקשורות לטיפול, הדרכת המטופל, חינוכו והגברת ההיענות לטיפול. בכך למעשה הרוקח מוצא עצמו מתנוון מהבחינה המקצועית.