Yaara Atias's picture
Yaara Atias

תשובות

תודה. אני מתמחה בסוף ההתמחות השיקומית. עובדת בבית חולים ציבורי גדול, שלוש שנים כמתמחה יחידה , ללא אף פסיכולוג נוסף, במרפאה בה עבדתי (על כל המשתמע מבחינת עומסים, משימות וכו'). מלאת סיפוק ומשמעות מהעבודה אך חשה את השחיקה גם במגע המתמיד עם חולי,שרק הולך וגדל סביב הגיוון והחשיפה לעוד ועוד מטופלים ומצבים. עומס עבודה ללא בקרה כמעט ופער בין עבודת הפסיכולוג לעבודת סקטורים אחרים בבית החולים, מה שיוצר תחושת בדידות לעיתים ובמקרה הפחות נעים תחושה של סקטור שמערכת הבריאות כולה שמה אותו בעדיפות פחותה. זאת בעיקר בהקשר השיקומי או רפואי בו אנו עובדים לצד רופאים, אחיות וכד'.

24.7.19
486
4
0
הצבע\י לתשובה